יום ראשון, 4 בינואר 2009

מותו של המיידי

עכשיו עם פתיחת השנה החדשה זה רשמי: הדיגיטיל הרג את הפילם. זה התחיל ב- 2008 כשחברת פולארויד הודיעה כי תפסיק לייצר את האינסטנט האהוב, והמצלמה החביבה על הגרסונייר עוברת ממש בקרוב לשכון על מדף ההיסטוריה כאייקון עיצובי, אמנותי, הכי מאה 20 שיש.

מצלמת הפולארויד ייצגה את קסם האוטנטיות הבלתי ניתנת לזיוף בעולם הפוטושופ המרטש, המלטש והמקדש את יופיו של האימג' המושלם. הגרסונייר לעולם יינצור את רגעי לידתה המכנית של התמונה הפולארוידית: ההצצה בעינית, הקליק, הסאונד המכני הנלווה, נפנוף התמונה באוויר, ויותר מכל: קסם ההמתנה. המתח המרטיט לדעת מה יראה לנו הפרינט הטרי במסגרת הלבנה המוכרת.

הכל התחיל ב- 1968 אז יצאה לשוק מצלמת פולארויד מודל 95, בפיתוחו של ד"ר אדווין לנד שביקש לספק מצלמה פשוטה, נוחה לתפעול המעניקה... סיפוק מיידי. כמחוות פרידה אספנו כמה מנקודות המוצלחות והיצירתיות של המצלמה בחמישים ואחת שנות חייה:

1970

במשך חמש שנים האמן רוברט מייפלת'רופ מצלם באובססיביות חברים, מאהבים, רגעים ומצבים בחייו. לקח קצת זמן ורק ב- 2008 זכו הפולארוידים להערכה ראוייה כשהוצגו במוזיאון וויטני.


1972

יוצא הדגם SX-70, עם הפוקוס האוטומטי. המעצבים הנודעים צ'רלס וריי איימס מתלהבים ומביימים עבור פולארויד סרט תדמית על המצלמה. כרגיל בסרטיהם של איימס מדובר בהנאה צרופה.



1974

"אליס בערים" סרטו המופלא של ווים ונדרס מספר את סיפורו של צלם עיתונות גרמני שמגיע לארה"ב ומכין סדרת צילומים במצלמת הפולארויד על נופי אמריקה: מוטלים, אוטוסטרדות וילדה אחת בת 9.




1970-1987


מצלמת פולארויד נוחתת בידיו של אנדי וורהול והופכת המהירות לחלק אינטגרלי מדמותו ועבודתו (רוב ההדפסים המפורסמים נלקחו מתמונות פולארויד). וורהול מתעד את חייו ועימם את חיי הלילה המיתולוגים של ניו-יורק כשהוא מייצר במצלמתו כמה מהאייקונים הגדולים של אותה תקופה.



1982

דייוויד הוקני מוצא פולארויד זרוקה בווילה של חבר ומתחיל לבצע בה את זממו האמנותי. אחרי כמה חודשים הופך הניסוי לסדרת עבודות קוביסטית, מורכבת ומטלטלת.




1995

הלמוט ניוטון מצוטט:

"People like Polaroids," Newton muses, "because they're unique. There are no negatives. You've got it once and no more. That's the charm and fascination about Polaroids – that they can't be duplicated"

2000

יוצא סרטו החדש והמהפכני של כריסטופר נולן הצעיר ("האביר האפל") הנקרא "ממנטו". גיבור הסרט, מגולם על ידי גיא פירס, סובל מפגיעה בזיכרון לטווח קצר נעזר במצלמת פולארויד לתעד אירועים ואנשים משמעותיים בחייו ומנסה כך להתחקות אחר רוצחיו של אשתו.



2004

הצלם קוברה סנייק חביב הגרסונייריים פותח בלוג בשם Polaroid Scene (שנסגר בינתיים בעקבות איום לתביעה מחברת פולארויד...) בו הוא מתעד את ילדי אל.איי במסיבות פרועות ונוצצות. אחר כך נטש הקוברה את הפולארויד, הפך לצלם אופנה מבוקש והמציא את קורי קנדי, נערת החלומות של הדור הדיגיטלי.



ומהם רגעי התהילה שלכם?

כל שנותר לגרסונייר הוא לאסוף את הפילמים האחרונים מהמקרר, להצטרף לקבוצת המחאה ובינתיים, ללמוד איך להעביר את התמונות למחשב.

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

תודה על יופי של רשימה.
ואולי מילה אחת על האסתטיקה הכל כך יחודית של הפולארויד: תמונה בפספרטו לבן, שוליים צרים, תחתית רחבה.
מילה אחת? קלאסיקה.
(שתחייה לעד בקולאז'ים של פיקאסה...)