אריק מדיגן האק הוא גרסונייר צעיר שכדאי מאד ללוות אותו בגדילתו. הוא הקים את הבית הקריאטיבי שלו, "בית הרוחות" ב-2003, הוא המוציא לאור של המגזין היקר בעולם, וגם הארטיסטיק-דירקטור של המגזין הנחשב, הוא צלם אופנה שרק לאחרונה עבד עם ז'אן פול גוטייה קוטור, לנוואן, רודרטה, הלמוט לאנג ויושי יממוטו, הוא אצר תערוכת צילומים לריק אוונס והוא עובד עכשיו על פרויקט מחול קולנועי עם מוזיקה מקורית שכתב.
ב-2007, כשהוא רק בן 23, הוציא מדיגן לאור את המגזין היקר בעולם שנקרא Nomenus Quarterly. המגזין/ספר מכיל עבודות של אמנים, שמוזמנים במיוחד לגליון ספציפי, על פי בקשת העורך/אוצר. קופסת הפלאים הזו מציגה תמונה מרתקת של תרבות עכשווית הנעה בין אמנות, אופנה, עיצוב וספרות, יוצאת במספר מצומצם של עותקים (בין 10 – לגליון 50) ונמכרת באלפי דולרים. הגליון הנוכחי, שביעי במספר, מציג עבודות מקוריות של אנסלם קיפר ולוסיאן פרויד לצד הפקות אופנה של אזדין אלאיה ואן דמולמייסטר, שצולמו על ידי מדיגן עצמו.
הפיצוח המתוחכם של מדיגן את שוק המדיה הקריאטיבית בא לידי ביטוי בעובדה שיצירת הקוסטום-מייד הזו, שתעלה לכם 6,500 דולר, מוצגת כולה באתר האינטרנט של המגזין. חינם אין כסף, פלוס כמה סדרות בונוס שלא הודפסו. (טיפ לתפעול לאתר: כשבחרתם נושא - חפשו את החץ מצד ימין)
הגרסונייר התרגש למראה היכולות היצירתיות של הבחור, ניסה לברר קצת פרטים במייל לילי לניו-יורק, שנענה תוך תשעים שניות על ידי מדיגן עצמו והתוצאה בהגיגים שלפניכם:
"יום אחד נתקלתי בבניין שלי בשלט שאומר nomenus, וחודשים יצא לי להרהר ביופיה של מילה הזו. רק לא מצאתי מה זה. אחרי שישה חודשים שעברתי שוב במקום פתאום הבנתי שבכלל היה כתוב "no menus" ופשוט לא היה רווח בין במילים. לקח לי זמן לעכל את זה וחשבתי לעצמי שרווח כל כך קטן היה כל כך משמעותי ויצר אצלי כל כך הרבה פרשנויות. זה היה סימן, זה נתן לי את הדחיפה לעשות את Nomenus, שיהיה פלטפורמה שהיא בעצם אותו ה"רווח". שתיתן משמעות חדשה.
על העבודות
"כולם מכירים את ציורי הענק של אנסלם קייפר אבל מעטים מכירים את עבודות צבעי המים המופלאות שלו. את לוסיאן פרויד מחברים בדרך כלל לגברים אוביסיים, תמונות ענק, בדיוק ההיפך ממה שאנחנו מציגים בגליון. הבחירה היא בלהראות שכבה מהיצירה שאנשים לא מכירים בדרך כלל. אנחנו מנסים להציע גישה חדשה".
על אן דמולמייסטר
בגליון האחרון הפיק מדיגן רטרוספקטיבה צילומית, עוצרת נשימה (המלווה את הפוסט הזה), לקולקציות בגדי הגברים של אן דמולמייסטר, המעצבת הבלגית המשובחת, ואחת ממחזיקות הלפיד האנטוורפי. מדיגן הוציא מהארון פריטים מרגשים מקולקציות עבר של דמולמייסטר, וצילם את הכל באווירה מכושפת של תלמידי פנימיה באיים האבודים.
"הסדרה היא שיר הלל לגברים של דמולמייסטר, כשמוצגים בה בגדים מקולקציות מ- 1996 ל-2009. כולם בוודאי מכירים הרבה יותר טוב את העיצובים הנשיים שלה, את מערכת היחסים שלה עם פטי סמית' וכו'... אבל אני הרגשתי ש"הגבר" שלה לא ממש נחשף לציבור עדיין".
על תעשיית המדיה הקריאטיבית
"אני מאמין שהעתיד של המדיה הקריאטיבית, במיוחד זו המחוברת לתעשיית האופנה, תתמקד יותר ברשת, ותמקד את הפוקוס שלה לפרויקטים אינטרנטים. כתוצאה מכך יהיה קשה להרבה מגזיני פרינט לשרוד. התוכן הקריאטיבי משתנה היום באינטנסיביות והרבה ממנו נמצא בצורה בלעדית באינטרנט. אפילו ה"ניו-יורק טיימס" התחיל לעשות אונליין אדיטוריאלז, במגזין הסטייל המקוון שלהם T. התעשייה מבינה יותר ויותר כי כולם נמצאים עכשיו מול המחשב, וכולם שואבים את המידע שלהם מהאינטרנט, בתכיפות גבוהה יותר מאשר ממגזינים".
"אני מאמין שהעתיד של המדיה הקריאטיבית, במיוחד זו המחוברת לתעשיית האופנה, תתמקד יותר ברשת, ותמקד את הפוקוס שלה לפרויקטים אינטרנטים. כתוצאה מכך יהיה קשה להרבה מגזיני פרינט לשרוד. התוכן הקריאטיבי משתנה היום באינטנסיביות והרבה ממנו נמצא בצורה בלעדית באינטרנט. אפילו ה"ניו-יורק טיימס" התחיל לעשות אונליין אדיטוריאלז, במגזין הסטייל המקוון שלהם T. התעשייה מבינה יותר ויותר כי כולם נמצאים עכשיו מול המחשב, וכולם שואבים את המידע שלהם מהאינטרנט, בתכיפות גבוהה יותר מאשר ממגזינים".
"כתוצאה מהרעיון שעמד מאחורי המיזם גם פתחנו את המגזין לדפדוף חינם באינטרנט, זה בעיניי, היופי של העניין. הרי גם אם תחסום את זה בקודים, תבנה אתר למנויים בלבד, בסוף מישהו ימצא את הדרך פנימה. זה בלתי נמנע. אתה רוצה שאנשים יראו את המוצר שלך ואת פשוט צריך להיות מתוחכם מספיק להבין איך עושים מזה כסף".
על עתיד הפרינט
"אני חושב שספרים ופרטי דפוס בכלל לעולם לא ייעלמו. אני כן חושב שתוך שני עשורים מגזינים בחשיבות נמוכה ייעלמו לגמרי. ספרים לעומת זאת יהפכו לחפצים בעלי ערך. פרסום לא יכול להחזיק מעמד עם הפרינט כפי שהוא עובד עד היום מכיוון שזה לא אפקטיבי יותר. וזה לטעמי הולך להיות השינוי הגדול ביותר בתעשייה"
על פרוייקטים בעתיד
בגליון הבא מספר מדיגן הוא מגדיש חלק נכבד ללהקת וו-טנג-קלאן, שהשפעתם על התרבות, הוא אומר, היא הרבה יותר מהמוזיקה שלהם. הטוויסט, בגליון שיצא בחודש אוקטובר, יהיה בחיבור של הוו-טנג לבית האופנה בלנסיאגה.
"אני גם עובד על סרט חדש בשם "Choreartium". זה פרויקט מאד ניסיוני המכיל מיצב, פסקול וכוריאוגרפיה. אני עובד עכשיו גם על מוזיקה משלי, ועושה רימיקסים מעבודות של דונה רג'ינה ועד אברו פארט. זה בפיתוח".
"אני גם עובד על סרט חדש בשם "Choreartium". זה פרויקט מאד ניסיוני המכיל מיצב, פסקול וכוריאוגרפיה. אני עובד עכשיו גם על מוזיקה משלי, ועושה רימיקסים מעבודות של דונה רג'ינה ועד אברו פארט. זה בפיתוח".
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה