אמריקאי בטוקיו

פוסט שני ברציפות שמגיע אלינו מהבירה הגרסוניירית טוקיו - עם הפקת אופנה של GQ Japan המוקדשת ל- Purple Label של ראלף לורן. כי לפעמים אין כמו היפנים בפירוש עכשווי ועדכון של קלאסיקות אמריקאיות.

אדון וג'נטלמן

‎שיתוף פעולה בין שני מותגי אופנה הוא הרי לא דבר נדיר בתעשייה. אבל החיבור בין PHENOMENON,‬ אחד ממותגי הגברים המדוברים בטוקיו לבין הבוטיק היפני ‫(‬בעל ליין בגדים משל עצמו‫)‬ ‫"The Contemporary Fix"‬ ‫אינו חד פעמי ותוצאתו היא בריאה של מותג חדש (ונחשק!) בשם: ‬ Mr. Gentleman.‬ 

‎‫אמנם לא דווח בבלוג זה (סליחה) אבל קולקציית הקיץ של אותו מר ג'נטלמן (‬שהגיעה רק לפני כחודש לחנויות) השאירה את הגרסונייר פעור פה. הקולקציה השניה, שמוצגת בימים אלו, מסתמנת גם היא כקלאסיקה מיידית - והנה הולך ומתבהר לו החורף הבא‫.‬

בגדי גברים בעברית

כרזה שפרסם משרד החינוך בשנת 1952 במסגרת "המבצע להנחלת הלשון". בבקשה לקנות בעברית!

(מתוך הספר החדש "בגדי הארץ החדשה, מדינת ישראל בראי הלבוש והאופנה" מאת ענת הלמן)

‫Give Three-Piece A Chance‬

אירופה במשבר‫,‬ צרפת בבחירות‫,‬ יוון קורס‫ת, בלונדון מתכוננים לאולימפיאדה, ומפגינים.
קבוצת מפגינים לבושים היטב, ליתר דיוק לבושים היטב בחליפות שלושה חלקים, התקבצה בשבוע שעבר ב"ברלינגטון גרדנס" מול סניף מקומי של "אברקרומבי אנד פיץ'", במחאה על כוונת החברה לפתוח חנות ילדים של המותג ברחוב סאביל רואו.

 ‬פתיחת חנות חולצות טי אמריקאיות בסאביל רואו, טוענים המפגינים, יסמל פגיעה קשה ברחוב המקדש את מסורת החייטות העילית הבריטית זה מאות בשנים. הגרסוניירים מניפים את המטפחת לאות הזדהות! ‬

בארון של מרג'יאלה

מילאנו זה לא רק פראדה ושבוע האופנה‫ המיתולוגי אלא גם יריד העיצוב החשוב ‬והגדול ‫(גדול ‬מדי‫ אומרים) שהסתיים זה עתה. בשנים האחרונות אפשר למצוא גם לא מעט בתי אופנה שמציגים בסלון העיצוב הגלובלי קולקציות רהיטים חדשות.
השנה, לצד רהיטים של הרמס ומארני, בחר בית מרטין מרג'יאלה להציג, בדירה שנשכרה במיוחד ב- via Felice Cavallotti, קולקצית רהיטים חדשה, אוונגרדית וסוריאליסטית (ודי טרחנית ברצינותה).

גולת הכותרת הגרסוניירית היתה דווקא הארון המודולרי המושלם, עם קווים מודרניסטים נקיים, מדפים נשלפים, מקום לז'קטים ומגזינים ותיק עור אחד. עוד פרטים על הארון של מרג'יאלה, העונה לשם "לולו", באתר של קארוטי באלארי.

שבט אנדרסון

ווס אנדרסון. Moonrise Kingdom. סרט חדש. צריך להגיד עוד משהו? אהה, אפשר לצפות ללא מעט מדי-צופים (בעניין המדים, אפשר להציץ בפוסט ישן), הרבה זוגות של משקפיים קוליים וטילדה סווינטון אחת. הגרסוניירים לא יכולים לחכות כבר. ווס, תעשה לי סרט.

עוד פוסטרים הורסים של הסרט אפשר לראות כאן, ובינתיים, שוט ווס אנדרסוני לסיום:

פופ-אפ דה לוקס

והרי הודעה לנוסעים לניו יורק (ולאלה שעברו לשם לא מזמן ואתם יודעים מי אתם): נכון, הידיעה על סגירת חנות הדגל של דיור הום לרגל  שיפוצים (עד ספטמבר) תפסה אתכם לא מוכנים (לאביב-קיץ 2012) אבל בטח תשמחו לדעת כי בינתיים נפתחה חנות פופ-אפ של המותג הנחשק בסוהו, ליתר דיוק ברחוב גרין 133. 

האמן הסקוטי רוברט מונגומרי תרם את חלקו ביצירה מסדרת העבודות הטקסטואלית שלו: “Recycled Sunlight” והמושג פופ-אפ מעולם לא נראה כל כך יוקרתי. ממש פופ-אפ דה לוקס.

ואם כבר מותגים צרפתים בתפוח הגדול - בית קיצונה (אחד התגים היותר פופולארים בגרסונייר) חנך לפני כמה ימים את את החלל החדש שלו בקומת הקרקע של מלון NoMad (ברודווי 1170) וטבילת הקרואסון בקפה ז'יטאן כבר הרבה זמן לא הרגישה כל כך נכונה. 

צילום: עופר (גולדן פינגרז) לופט

צילום: סלקטיזם

בא Lee

הגרסונייר רוצה להיות זבוב על הקיר עם הטפט הנפוליאוני במשרדי דיור, במפגש הקרוב בין שני המעצבים הבלגים שהשתלטו על בית האופנה הצרפתי. 

אבל עד שיפגוש את ראף סימונס, משחרר כריס ואן אש תמונות משיתוף הפעולה שלו כמעצב עצמאי עם חברת הג'ינסים הוותיקה Lee. קולקציית הקפסולה, בה מגוון של מכנסיים, חולצות וז'קטים בשני צבעים בלבד ובד דנים אחד, תגיע ביולי לחנויות המובחרות הקרובות לליבכם.

לבוש לסדר

המחשבה על מה לובשים לארוחת החג הקרובה אמנם מעוררת איזו שהיא ציפיה סרטוריאלית אבל קדחת הפסח ושאון הרחוב ההומה מתישים לחלוטין את הגרסונייר. 

השראה מרעננת בכל זאת מגיעה מהאמנית האוסטרלית סוניה רנץ' שיחד עם הצלם סקוט ניואט יצרה אטיקט הדוק ואלגנטי המחבר בין אוכל לבגדים (ויש פה הרבה פוסטים כאלה), בין פריטי לבוש לכלי שולחן - והרי לכם הצעה סדר גרסוניירי כהלכתו. 

לא ממריאה ברוח

הארי קריין לובש חולצת אוקספורד פרק הפתיחה של מד מן, עונה 5

הגרסונייר מגלה כל פעם מחדש את חולצת האוקספורד וחושב שמדובר בפריט מושלם: חולצה מכופתרת אבל לא אלגנטית מדי, כזו שמתאימה לג'ינס או לעניבה, לז'קט או עם מכנסיים קצרים, ובכלל יש לה שם מוצלח שמיד מעלה חלומות נוסטלגיים על כרי דשא אנגליים או לחלופין, על יאכטות אמריקאיות מהסיקטיז. 

ג'. פ. קנדי, חולצת אוקספורד וז'קלין אחת

בד האוקספורד נולד בסוף המאה ה-19 במפעל בדים סקוטי, שייצר ארבעה סוגי בדים ונתן להם את השמות  אוקספורד, קיימברידג', הארווארד וייל. רק בד האוקספורד נשאר מאז, בד שבנוי מתבנית שכוללת את טוויתם של שני חוטים לאורך על חוט עבה יותר באלכסון (בדרך כלל בצבע שונה, מה שמעניק לבד את התבנית המובחנת), ושימושו האיקוני הראשון היה כחולצת ספורט דווקא. שחקני פולו בריטיים לבשו חולצות מבד אוקספורד עם כפתורים שכפתרו את הצווארון ומנעו ממנו להתנפנף ברוח. אחר כך הגיעה החולצה לאמריקה, תפסה פופולריות בשנות החמישים בקולג'ים ברחבי היבשת ונתפסה כבר אז כפריט קלאסי חצי רשמי, חולצת קיץ אידיאלית.