אחרי הפוסט הקודם של אמריקאי בטוקיו הגרסונייר נהנה לבחון עוד ערבוביה סרטוריאלית בינלאומית, כשמותג בריטי מובהק כמו האקט יוצא מגבולות נהר התמז ומגיע למילאנו. 

gar·çon·nière: דירת רווקים
אחרי הפוסט הקודם של אמריקאי בטוקיו הגרסונייר נהנה לבחון עוד ערבוביה סרטוריאלית בינלאומית, כשמותג בריטי מובהק כמו האקט יוצא מגבולות נהר התמז ומגיע למילאנו. 

ה"ניו יורק טיימס" פירסם סרטון חביב על גרסונייר איטלקי משפיע בשם מרסלו בורלון. מפיק מסיבות, עורך (לשעבר) של מגזין מצליח, סטייליסט מבוקש, די ג'יי, בלוגר, בקיצור - האיש הנכון שאתם צריכים להסתובב איתו פעם הבאה שאתם במילאנו (התמונה העליונה מתוך ראיון עם בורלון במלקולם).Marcelo Does Milan - New York Times Style Magazine Film from Marcelo Burlon on Vimeo.
זה יותר משנתיים יושבים הגרסוניירים וכותבים על העולם החדש והמופלא של אופנת הגברים, עם תחושה לא בלתי מבוססת, שהזמנים אכן משתנים, יותר ויותר גברים חוזרים אל מסורת אופנתית, חלקם אף יוצאים ממנה לדרך חדשה.

גברים איטלקים, אולי שומרי הגביע הקדוש של הגנדרנות, מתייחסים לשיערם המטופח בחרדת שמפו ולא יוצאים מהבית לפני שכל שערה מונחת במקומה. אלא אם כן הם הולכים למספרה...
המפגש רווי ניצוצות הגאונות בין המותג הצרפתי/איטלקי מונקלר לאביר החליפות העכשווי תום בראון כבר הוליד את הליין "גמה בלו". (אם אתם זוכרים אז לפני שנה התצוגה שלהם במילאנו היתה המרענן הרשמי של הקיץ).

בינתיים נציץ לכמה מהתצוגות הבולטות: אשליות אופטיות מהפנטות בתצוגה של אלכסנדר מקווין:
הברדק החינני של ויויאן ווסטווד, שבנתה רצפה שלמה מקרטון, משאיר אותנו עם ההומלס-שיק:
ברברי ,שממשיכים להוביל את המהפכה הרשתית, והעבירו את תצוגת האופנה שלהם לייב ברשת: אצל מוצ'יה פראדה נגמר הבד מאד מהר, והסוודרים היפים של שנה הבאה הולכים ומתקצרים בכמה סנטימטרים:
ובפראדה גם נסיים. אורי אורן מרחיב על מצבו של בית האופנה המילנזי ונותן את הרקע לקמפיין האביב-קיץ החדש, שבמרכזו סרט יפהפה שביים האמן הסיני ביאנג פודונג:
המעצבת מיני מורטימר גאהן בחרה בז'קט האופנוענים האלגנטי של גוצ'י.
ניקול קולובוס (מעצבת ראשית של הלמוט לאנג) הולכת על המכנסיים של ז'יוואנשי.
שרה, הקריאטיב דירקטור של החנות "קולט", בחרה במכנסי הפיג'מה ההורסות של לאנוון. 
והסיכום המנומק ביותר נמצא בג'ייסי-רפורט שטוען כי למרות התחזיות הכלכליות הקודרות, השנה הבאה תמשיך להיות מלאה חיוניות, פונקציונליות וצבעוניות.
הסעודה האחרונה חוזרת למילאנו
ונסה ביקרופט (שנולדה בגנואה, 1969 וחיה כיום בלוס אנג'לס) הציגה בשנים האחרונות בגלריות ומוזיאונים נחשבים ברחבי העולם כשהשילוב בין עולם האופנה ותרבות הפופ הנוצצת הפכו אותה לסופרסטאר של האמנות העכשווית. ביקרופט, הידועה במיצגיה בהם היא בוחנת נושאים של נשיות, גוף האדם וטקסיות בחברתנו העכשווית, דיברה לא פעם על בעיות האכילה מהן היא סובלת מגיל 12 (למרות שלאחרונה הודתה כי האשטנגא-יוגה מצילה אותה) ועוררה שערוריות לא קטנות בעשרות המיצגים שבנתה עד כה. הדוגמניות הדקיקות שלה, על עקבים גבוהים, הונחו לא פעם לעמוד בפוזות לא נוחות, היא מרחה אותן שחור, יצקה עליהן צבע אדום כדם, ולאחרונה גם צבעה אותן לבן שיראו כפסלים עתיקים. המיצגים שלה, הנקראים על פי סדר עולה - VB01, VB02 מתאפיינים בעיסוק בדמות האישה (עם דגש על עולם האופנה כשפראדה, טום פורד, הלמוט לאנג ואחרים עיצבו מלבושים עבורה במיוחד), עם אסוציאציות הקולנועיות (גודאר ופסבינדר) ואמנותיות (מרמברנדט עד מרסל דושאן, וגילברט וג'ורג') רחבות.
המחלוקת האחרונה שעוררה ביקרופט קשורה לסרט דוקומנטרי שנעשה על חייה ועל מאמציה לאמץ תאומים סודניים. בסרט "כוכבת האמנות והתאומים הסודניים" תיעדה הבמאית הניו-זילנדית, פייטרה ברטקלי, את חיי הזוהר של כוכבת העל, ובמהלך שנה וחצי עקבה אחרי מערכת היחסים שלה עם בן הזוג, בחנה את התהליך היצירתי בעבודתה, ובעיקר עקבה אחרי ביקוריה בסודן ותהליך האימוץ של שני היתומים.