מועדון הג'נטלמנים - הטור ה-14

הגרסוניירים לוקחים את הזמן ומתאוששים מהכניסה הדרמטית של השנה החדשה עם השם האלגנטי 2010. בטור האחרון של "מועדון הג'נטלמנים" בגלריה הם לא מבקשים להצביע על טרנדים, אופנות ומגמות חדשות אלא לנסות להבין האם אפשר להיות בעל סטייל גם אם לא סיימת שנקר ואתה לא זוכר מה היה הצבע הבולט בקולקציית הקרוז של לאנווין.

ברוכים הבאים לניסויים בסטייל.

תמונות מתוך קלוזאפ&פרייבט

עם כל סיכומי השנה והעשור, הרשימות והנבואות, הג'נטלמנים היו רוצים, בסתר ליבם, לפתוח במשפט: "והרי התחזית לשנת 2010...". אבל את הטרנדים הגדולים של השנה שהחלה היום לא תמצאו בטור הזה. חשבנו לעשות רשימה ארוכה של אופנות, אנשים ומקורות השראה שיעשו את השנה החדשה מרגשת וסוערת, אבל כמו שאין טרנד אחד שדרכו ניתן להבין לאן צועד עולם אופנת הגברים, כך גם אותו עולם הוא יותר מסך הטרנדים המרכיבים אותו. הטרנדים, וזאת כולנו יודעים היטב, באים והולכים, והג'נטלמנים מחפשים משהו יותר יציב ויותר קרוב ללבם. כי בסופו של דבר, את העולם שלנו אפשר לחלק לשניים: אלה שמאמינים באופנה ואלה שמאמינים בסטייל. הג'טלמנים מרגישים שייכות למחנה השני, למרות העובדה שהם חוטאים גם בחיבה (לעתים יתרה) לראשון.
בניגוד לסטייל, אופנה היא לא על-זמנית אלא משתנה, ותלויה בקונטקסט של זמן ומקום. היא מתחדשת כל הזמן, ולכן היא כל כך מרגשת. היא יכולה להצית את הדמיון, לברוא היסטוריה ולייצר היסטריה ומתח יצירתי בריא. אבל אופנה היא הפכפכה: טרנדים באים והולכים, קולקציות מתחלפות ותוקפן פג אחרי שישה חודשים, כשהן מגיעות לרחוב, ופריטים חדשים כבר מחכים מעבר לפינה במילנו, פאריס וניו יורק. הג'נטלמנים צריכים אוויר.

גלן או'בריאן - The Style Guy

לסטייל, לעומת זאת, ובמיוחד לסטייל הגברי, אולי בגלל הקונבציות הקשורות בו, יש אופי יציב יותר. הוא שומר על עמידות והמשכיות, ובמרכזו עומד האיש שמאחורי החליפה. הג'נטלמנים נזכרים במה שאמר תום בראון, אולי אביר החליפות העכשווי, שדיבר על היופי שבאחדות הסגנון והדגיש כי "העובדה שאין אפשרויות בחירה בלתי מוגבלות - היא המרעננת". אייקון אחר, איב סן לורן, צוטט לא פעם כשאמר: "Fashions fade, style is eternal" ("אופנות מתאדות, סגנון הוא נצחי"), וסיכם באלגנטיות אופיינית את ההבדל בין השניים.

כשהג'נטלמנים יושבים בקפה השכונתי שלהם, הם מסתכלים סביבם ורואים המון גברים שמקדישים תשומת לב לבגדיהם בלי להיראות יותר מדי מתאמצים. גברברי העיר אולי לא יודעים לדקלם מתוך שינה את שמות המעצבים החמים של הרגע או לומר מה היה הקו המוביל בקולקציית הקרוז של לאנוון, אבל בכל זאת יש להם סטייל. מישהו מוכרח גם לפרגן לגבר הישראלי, שכבר מצויד במנגנון סטייל מפותח ושנייה לפני שהוא יוצא מהבית יוצר את הבחירות הסגנוניות האישיות שלו. עכשיו למשל, בתקופת החורף המבורכת, יכול המראה הרב-שכבתי להעניק לכל גבר אפשרויות גיוון רבות של טקסטורה וצבע, הזדמנות להתאים את הצעיף למעיל, שיתאים למכנסיים, שבסופם מבצבצים הגרביים, שחומקים אל מתחת לפני הנעל. יחד עם השיער, המשקפיים, האופניים וכל הבלינג האלקטרוני - קיימות כל כך הרבה אפשרויות משחק של סטייל (בלי להזכיר שום מותג), וכל אותם פרטים קטנים שלכאורה נסתרים מהעין הם שעושים את הגבר הג'נטלמני למסוגנן.

אז איך מייצרים סטייל? מ"מד מן" ל"סינגל מן", דרך מרלבורו מן והפק-מן, אפשר להתחיל להשתעשע עם כל מראה שרק נחפוץ. הג'נטלמנים מפנים את הגבר העכשווי לארגז הכלים ההיסטורי העומד לרשותו לצורך הרכבת הדימוי המנטלי שלו כשהוא עומד להתלבש. כי כולנו הרי נולדנו לתוך שצף גלי רטרו, עם פרספקטיבה של חמישה עשורים לפחות: היינו קצת בסבנטיז (וניסינו מכנסי פדלפון לתקופה קצרה), נתקענו לרגעים באייטיז (צבעים זרחניים עובדים בלילה), ברחנו מהסיקסטיז (נשארנו עם אופטימיות זהירה), וחלמנו על הלוק המהודק של הפיפטיז. כי לסטייל, יותר מלאופנה, יש חוש הומור, שאפשר לשחק איתו: שפם פיפטיזי, מכנסי דייגים מקולקציה צעירה ועכשווית, ז'קט ג'ינס מהסבנטיז, עניבות דקות מהפורטיז, עניבות פרפר, כובעים מכל מיני סוגים, תיקים ונעליים.

אחת מתופעות הזמן האחרון החביבות על הג'נטלמנים מדגימה בצורה מופלאה את היתרונות של סטייל מתובל בהומור ואלגנטיות. זה כבר כמה עונות אנו עדים לקאמבק של גלגול קצה המכנסיים למעלה.

חשיפת הקרסול בין הנעל לקצה המכנסיים מגיעה לשיאה בתקופת הקיץ, עם נעלי סירה ולוק ה"אייבי-ליג", אבל גם החורף שלנו מאפשר לכל אחד נגיעה קטנה של ייחודיות. הרי רוב מכנסי הג'ינס מכסים חצי מהנעל, וכל שנדרש הוא גלגול קטן של המכנסיים, כדי שהנעליים ייראו לציבור.

הגלגול לא רק ממקד את תשומת הלב בנעליים, אלא גם חושף עבודת תיאום מרבית בין הגרביים לנעליים והמכנסיים, וגם, לחדי העין, הוא יסגיר את ייחודיות הבד שממנו יוצרו המכנסיים. המגזין "דיטיילס" בחר להעמיק בתופעה לא מזמן וניסח כמה כללים עיקריים ופשוטים ליישום: לא הדוק מדי, לא צר מדי, לא רחב מדי, לא גבוה מדי ולא רחוק מהנעל. במגזין אחר קראנו את כלל הקסם: "לא מתאמץ מדי", והרי לכם כל התורה על רגל (חשופת קרסול) אחת.

ואי אפשר לגמור טור על טרנדים בלי ניימדרופינג, והג'נטלמנים בוחרים לציין דווקא את סטפנו פילאטי, מעצב הבית של איב סאן לורן, שמלהטט בין טרנדים לסטייל, בין אופנה עכשווית לווינטג' ובורר אלמנטים מארון הכלים הגברי.

פילאטי השיק לאחרונה את הקולקציה השנייה של "ניו וינטג'" (שם גאוני שיכול להיות הכותרת למצבה העדכני של אופנת הגברים), מין קו חדש-ישן, פרי נבירה וחיטוט בארכיון בית האופנה איב סאן לורן, שממנו שלף בדים ופריטים נבחרים, שבתהליך ידידותי לסביבה (והרי לכם שני טרנדים בסריג אחד) נהפכו לקולקציה חדשה ומרתקת. אף שמדובר בקולקציה לנשים, הג'טלמנים מאמצים את הרעיון המרכזי של פילאטי, "לנצל את המקורות הקיימים שעומדים לרשותנו ולתרגם את הערכים הראויים משם לצורות", וקוראים לניסויים בסטייל. בהצלחה