מועדון הג'טלמנים - הטור ה-15

מועדון הג'נטלמנים מספר 15 פורסם זה עתה בגלריה, ואם לא קראתם את הטור: אז מצויין! לצערם של הגרסוניירים התגלו לא מעט טעויות דפוס בעיתון. מי שאי פעם עבד בעולם הפרינט, הישן והטוב, יודע כמה מתסכל זה לקום בבוקר, לפתוח את העיתון ולראות כמה טעויות צורמות וכואבות. אבל הנה, מי שלא קרא בעיתון, או למי שקרא ורוצה קצת הרחבה וויזואלית-אינטרנטית-גרסוניירית קבלו פוסט תחתוני תעתוע. בלי אף מילה על אינסטלטור.

הג'נטלמנים לא היו יורדים נמוך כל כך אילולא נתקלו לאחרונה בכמה חדשות מעניינות שבהן כיכבו התחתונים. ולא, אנחנו לא מדברים על הטיסה המפורסמת מאמסטרדם לדטרויט שנחתה בשלום, למרות הפצצה שהוטמנה במקום ההוא, אלא על תופעה מסוכנת אחרת, שאפיינה את המיתון האחרון: ירידה חדה במכירת תחתוני הגברים. על פי הסקרים שנערכו לאחרונה, כדי להתמודד עם המיתון הגלובלי, הדבר הראשון שעליו ויתר הגבר הממוצע היה קניית תחתונים, ורק אחר כך פריטים אחרים, כמו בגדים לכל המשפחה. מינטל, חברת סקרי שוק עולמית, חזתה שב-2009 יירדו מכירות תחתוני הגברים ב-2.3 אחוזים מהסכום הדמיוני של 4.87 מיליארד דולר, מה שמזכיר את טיעונו של אלן גרינספן, שהיה במשך 18 שנים נגיד הבנק הפדרלי בארצות הברית, שאמר ש"אם תסתכלו על מכירות של תחתוני גברים, תגלו שזה נתון יציב וקבוע שבקושי משתנה... אבל אם נתוני המכירות מראים על ירידה, זה תמיד סימן שמבשר שאנחנו בבעיה".
אבל מדד התחתונים מלווה לא רק את הכלכלה העולמית אלא את כל ההיסטוריה האנושית, מאז אדם וחוה, שייצרו לעצמם קולקציה אורגנית מעלי תאנה. המעבר לבד התרחש בעקבות הסלוגן (האלוהי) הראשון, "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי-בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה".

האנטומיה הגברית, כידוע, מצריכה עיצוב מדוקדק, שמותאם ל"חבילה"* האישית (הו, השם הזה – הג'נטלמנים מבקשים לא לצטט אותם) להיות מאוורר, לא מורגש אך נעים למגע הדוק וממושך. קשה להגיד שעולם ההלבשה התחתונה הגברי עבר מהפכות דרסטיות כשגם המלך המצרי תות ענח' אמון נמצא קבור כשאזור חלציו כרוך בפשתן איכותי.

* טוקבק בהארץ:

שירי 15/01/2010 06:35:15 - "חבילה " בויקימילון - מארז המכיל דבר מה או כמה דברים. בהשאלה - חבילת תיור לטורקיה המכילה לינה וכניסה לאתרי תיירות.
התחתונים הגבריים החלו את דרכם כחיתולים אופנתיים שהיו מקובלים בימי הביניים והרנסאנס, וכשמכנסיים הפכו פופולריים, היה צורך לעבור לשקי כותנה צמודים יותר, שהפרידו בין האיברים המוצנעים לבגדים ההדוקים. העת המודרנית הביאה עמה קיצור משמעותי באורך התחתונים, ובשנות ה-60 של המאה הקודמת, עם המצאת הניילון וכותנת הלייקרה, הפכו התחתונים לצבעוניים, נוחים ומגוונים יותר (ראו ערך הבוקסר, הבוקסר הצמוד, הטנגה והסליפ; אל הפוש-אפ, למבוכתנו, עוד נשוב).

בינתיים, עם התפתחות תעשיית התחתונים הגבריים הפכה מכונת השיווק סביבם לרועשת וגלויה יותר, ומה שפעם נעשה בהיחבא, במחלקות אחוריות של בתי כלבו גדולים, הלך ונעשה כמעט פורנוגרפי, כשהגוף הגברי יוצא מהארון. ההתחסדות לא פסחה על עידן הזהב ההוליוודי, וכוכבי הקולנוע הגבריים מעולם לא נדרשו לחשוף את מלבושם התחתון. מבחינתנו, קארי גרנט וג'ון וויין מעולם לא התפשטו וחשיפה משמעותית יותר קיבלנו באמצעות חולצות הטי הצמודות של ג'יימס דין ומרלון ברנדו.

המהפכה שהתרחשה במבט אל הגבר ואל גופו החשוף הנצה עם התפתחות מגזיני הסטייל החדשים של שנות ה-80, שיחד עם שאר שלוחות תרבות הפופ שברו את תדמית המאצ'ו והעניקו לעולם את הגבר החדש. תוסיפו לזה את תרבות הגייז שהפכה לחברה מן המניין במיינסטרים הוויזואלי, ולגבר המודרני כבר מותר להיות פגיע, רגיש ודאוג לתדמיתו ולתחתוניו.

במקביל, מתחת למכנסי הבאגי של שנות השמונים והתשעים, צצו פסי גומי של תחתוני בוקסר שנלבשו על ידי כוכבי היפ-הופ, מייצגי הסטטוס החדש של גברים אפרו-אמריקאיים ביבשת המוזהבת. יותר מכולם היה זה קלווין קליין שהפך את התחתונים לאייקון אופנתי, בעיקר בזכות מארקי מארק, שכוכבו דרך בזכות אותה פרסומת בה הוא נראה מחזיק במבושיו מבעד לתחתונים המפורסמים. קליין הצליח להפוך את הגבר לחיית סקס פרובוקטיבית ("אף אחד אינו מפריד ביני לבין הקלווין שלי", אמרה ברוק שילדס) וקיבע את תחתוניו כפריט בסיסי במלתחת הגבר.

התגובה לקלוויניזם של ההלבשה התחתונה הגיעה כשדב צ'רני, הבעלים, הפרובוקטיבי לא פחות, של אמריקן אפארל, הודיע: "הגבר שבתחתוני קלווין קליין הוא לא אני". החברה שהוא עומד בראשה שחררה את הגבר מהלחץ שבקניית תחתונים עטופים בדוגמנים לא אנושיים. אמריקן אפארל הציעו לגבר של שנות האלפיים אופציה מרעננת ובה קולקציה רחבה של צבעים בכמה דגמי בייסיק (וריאציות על תחתוני הסבא המפורסמים), אך המהפכה האמיתית היתה בקמפיין הפרסומי. לא עוד דייוויד בקהם בתחתוני ארמאני, שריריו משומנים כמכונת טסטוסטרון מוכנה להפעלה, אלא בחורים ממושקפים, עם כרס קטנה ולא מעט שיער על (ובין) הרגליים. דמות ההיפסטר שנבחרה לקדם את המותג, שצולמה באיכות חובבנית למחצה ולא חששה לפרסם גם תחתונים ורודים, הצליחה למכור יותר ממיליון זוגות תחתונים בתוך שנתיים מהיציאה לשוק.

בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב"ניו יורק טיימס" טען הכתב שבמחלקות ההלבשה התחתונה הגברית נרשמת ירידה בכל מה שהוא מכנה "תחתונים אופנתיים" (כאלה עם הדפסים של דיסני ואמרות שפר) ויש חזרה לתחתונים בסטייל מאופק וישן. מצד שני יש גם התעניינות הולכת וגוברת בתחתוני הפוש-אפ (אמרנו לכם שנחזור), שתפקידם, כידוע, להעצים אזורים מסוימים, וגם המכירות שלהם בעלייה.

הקלישאה הישראלית מדברת על גברים שגוררים איתם זוגות תחתונים מהתיכון, מהצבא או משיעור היוגה המיוזע בהודו, וקשה להם לזרוק תחתונים, לא פחות משקשה להם לקנות חדשים. אף שידוע שמאחורי קניית זוג תחתונים מוצלח עומדת בדרך כלל אמא או החברה, הגיע הזמן שביניכם ובין התחתונים שלכם לא יפריד אף אחד.
אם פעם היו הג'נטלמנים קצת נבוכים משיחה המשלבת תחתונים וכסף, כיום הם מרגישים צורך לצאת בקריאה ולעצור את סממני המיתון הבא: אנא, אל תוותרו על קנייה קבועה של תחתונים, אלה שעשויים מכותנה איכותית ובגזרה הנכונה והנוחה רק לכם. העובדה שתחתונים הם פריטים אישיים שאף אחד (כמעט) לא רואה, לא הופכת אותם לחשובים פחות. ההפך הוא הנכון: אלוהים נמצא בפרטים התחתונים.