והרי הודעה לנוסעים לניו יורק (ולאלה שעברו לשם לא מזמן ואתם יודעים מי אתם): נכון, הידיעה על סגירת חנות הדגל של דיור הום לרגל שיפוצים (עד ספטמבר) תפסה אתכם לא מוכנים (לאביב-קיץ 2012) אבל בטח תשמחו לדעת כי בינתיים נפתחה חנות פופ-אפ של המותג הנחשק בסוהו, ליתר דיוק ברחוב גרין 133.
האמן הסקוטי רוברט מונגומרי תרם את חלקו ביצירה מסדרת העבודות הטקסטואלית שלו: “Recycled Sunlight” והמושג פופ-אפ מעולם לא נראה כל כך יוקרתי. ממש פופ-אפ דה לוקס.
ואם כבר מותגים צרפתים בתפוח הגדול - בית קיצונה (אחד התגים היותר פופולארים בגרסונייר) חנך לפני כמה ימים את את החלל החדש שלו בקומת הקרקע של מלון NoMad (ברודווי 1170) וטבילת הקרואסון בקפה ז'יטאן כבר הרבה זמן לא הרגישה כל כך נכונה.
איב סאן לורן
צילום: דייוויד סימס. דוגמן: בטיסט רדוף
אחרי הפוסט הקודם, שקרא ל א-סיכום של שנת 2011, מה יותר טבעי מאשר להביט אל מעבר לחורף, לקמפיינים הקרובים של אביב-קיץ 2012, לראות את הדימויים של העונה הבאה.
לואי ויטון
צילום: אליסדר מק'ללן. דוגמן: וורנר שרייר
*
פראדה
צילום: דייוויד סימס. דוגמן: מייקל פיט
*
הנה עוד סיבה לקפוץ לסינגפור בסתיו: תערוכה נודדת של דיור הום תגיע מפריז למנהטן של המזרח הרחוק ותציג את אומנות מלאכת היד של אחד הפריטים האיקונים ביותר בארון הבגדים הגברי: הטוקסידו.
עוד לא תמה עונת הסיילים וכבר החלו לצוץ הקמפיינים. אביב-קיץ 2011 יוצא לדרך. הנה כמה מהדימויים המרכזיים שילוו אותנו בחודשים הקרובים. הגרסונייר נאחז בחורף שכאילו נשמט מבעד לכפפותיו אבל מתנחם באפשרות לאביב אלגנטי.
את לואיק פריז'אן, ה'אנפן טריבל' הנוכחי של עולם האופנה הפריסאי, פגש הגרסונייר לארוחת בוקר דשנה בקפה לה דורה, לצד דוגמניות מתבגרות, קשישות עם שיק ותיירות יפניות המתאימות את צבע המקרון לצעיף של הרמס.
מטרת השיחה היתה לסגור פרטים של פרויקט עתידי משותף, אבל ברגע שהוסרה מחיצת העסקים, קשה היה לעמוד בשטף (ובקסם) של פריז'אן, גיק אופנה מקצועי, שהפך בשנים האחרונות למתעד הרשמי של עולם האופנה.
מדף הסרטים של פריז'אן בקולט
למרות שמעולם לא למד קולנוע ואין לו מושג ירוק באופנה חתום פריז'אן כבמאי, צלם והיום גם כמפיק, על כמה מהסרטים התיעודיים החשובים של עולם האופנה בשנים האחרונות. אחרי מספר שנים כעיתונאי בידור בעיתון ליברסיון הוא התבקש להחליף את כתב האופנה שחלה, הטקסט המוצלח צמח לסדרת כתבות, שהתחלפו עם הזמן לסדרת סרטים תיעודיים (וכמה מעניינים עוד בדרך) והיום מוצגת התערוכה שאצר ב"לה בון מרשה" תחת הכותרת: "הגברים על פי לואיק פריז'אן".
ביישן אבל על שלטי חוצות
פריז'אן הוא גרסת הבמאי הצרפתי, המשלבת את הגיקיות הבריטית של לואי ת'רו והנוירטיות הניו יורקית של וודי אלן, ובדיוק באמצעות אותה קלולסיות אינטליגנטית הוא חודר אל לבבות המרואיינים המכובדים, הנכבשים באמצעות תמהיל מוצלח של תמימות ילדותית עם ממזריות מנומסת.
הדקות הפותחות של Signé Chanel (רוב הסרט ניתן לצפייה ביוטיוב)
בכל סרט תיעודי של פריז'אן נחשפים צדדים לא מוכרים של מעצבים הגדולים לצד העבודה הסיזיפית של התופרות והמודדות, המגהצים והמלבישים, וכל העושים במלאכה יומם וליל לפני תצוגת אופנה.
לואיק לייק מארק
מלבד סינייה שנאל ו"מארק ג'ייקבוס & לואי ויטון" (שגרם לג'ייקבוס לבכות, מספר פריז'אן, כשלפתע הבין כמה משמעותי בחייו העוזר האישי שלו) יצר פריז'אן בשנתיים האחרונות את הסדרה "היום שלפני", בה ליווה את בתי האופנה של סוניה ריקל, ז'אן פול גוטייה, פרואנזה סקולר ופנדי, ב-36 השעות הגורליות שלפני תצוגת הקולקציה. "זה מילייה של דרמה קווינז" מסביר פריז'אן "ולפני התצוגה מגיע שיא הלחץ והכל מתפרץ. בגלל שצילמתי לא מעט מהם, הם כבר מכירים אותי. הם למדו לבטוח בי כי עשיתי דברים דומים עם מארק ג'ייקובס וקארל לגרפלד. שהם... חללית האם של כל הדרמה קווינז". (במבטא צרפתי זה נשמע חמוד) העונה הבאה לא אחרה לבוא והערוצים ארטה וסאנדנס צ'אנל הזמינו אותו לתעד את אלכסנדר וונג, דיאן פון פירסטנברג, דונטלה ורסאצ'ה, ניני ריצ'י, ג'רמי סקוט, נרסיסו רודריגז. עד שכל הפרקים האלו יגיעו אלינו (הם משודרים בימי םאלו - והנה הטריילרים מסנדאנס) נזכיר שאפשר עוד לצפות בפרק על סוניה ריקל ב - ynet.
חזרה לפריס: בתערוכה "הגברים על פי לואיק פריז'אן" (והוא עצמו מגחך על השם הפומפוזי אגב מריחת ריבה על בריוש העסיסי) הוא התבקש להציג את הגרסא שלו על הזהות המורכבת של הגבר העכשווי, זה שנולד אחרי המטרוסקסואל העייף. גבר, שלדעת פריז'אן, צריך להיות אלגנט אבל להשאר מחוספס, גראנג'י ומוקפד. בקיצור: גרסונייר.
התערוכה מחולקת לשישה חדרי הקרנה המחוברים בשני שולחנות עגולים עליהם מונחים ברישול מוקפד ספרים, סרטים ואוכל (ממיטב התוצרת של לה בון מרשה: ספרים של נורמן מיילר עם מרשמלו פלאף וחמאת בוטנים, קערת ארטישוקים, הביוגרפיה של צר'ציל, תה שחור, אלבומים של וולטר פייפר, ברוס דווידסון ורבים אחרים). בחדר ההקרנה הראשון מוצג הסרט (הצרפתי-איטלקי) "לה גרסון" (או באיטלקית: לה נוטה בראבה) בבימויו של מאורו בולוניני, על פי תסריט של פזוליני. הסרט, המתאר את החברה הבורגנית באיטליה בשנות החמישים, מלווה קבוצה של בני טובים, עם סטייל מדהים וכל כך עכשווי, מתלהב פריז'אן, המזכיר באופן מדהים את הרוח הפרפית-אירופית שניתן למצוא היום בכל פינה בעיר.
סצנה מהסרט, אמנם באיטלקית, אבל מי צריך מילים אם יש מכוניות, מכות, בחורות ודירת רווקים
בשלושה חדרי הקרנה נוספים מציג פריז'אן את סרטיו המתעדים את הנעשה מאחורי הקלעים של תצוגות הגברים בדיור הום, לאנוון ודריס ואן נוטן. בחדר החמישי מוקרנים ברצף סרטונים בהם מראיין פריז'אן גברים שזה עתה נעורו משנתם, ובאינטימיות ישנונית, כשהם יושבים במיטתם, הם נפתחים ומספרים על חייהם. בחדר החמישי מתחלפים במהירות פרצופיהם של עשרות בחורים צעירים המתאחדים למין אבטיפוס אחד. בחדר האחרון הציב פריז'אן שלושה מסכים ובהם גבר מתפשט, מתלבש וחוזר חלילה, בבגדי הקולציה האחרונה אותם אפשר להשיג בלה בון מרשה (כן, זהו פרויקט מסחרי, גם את המרשמלו אפשר להשיג לא רחוק משם).
לבש ופשט
אם לא דרך אמזון או ynet הרשת, כאמור, מלאה בסרטים של פריז'אן ומי שרוצה עוד קצת זמן איכות עם לואיק הנה הראיון בסגנון שערך עימו איתי יעקב לפני 3 חודשים. (ותודה איתי על חיבור גרסוניירי מוצלח).
* * *
כשאחד העיתונאים בביקורת על הסרט "סינייה שנאל" קרא לו: "מרדני ומבדר" החליט פריז'אן לגנוב את השם ולקרוא כך לחברת ההפקה החדשה שלו. כמורד ומבדר אפשר לשבת עימו שעות ולשמוע פנינים מעולם האופנה, שגם אם יכחיש או לא ירצה, הוא כבר חלק משמעותי ממנו. את הערב הקודם התחיל פריז'אן עם קארין רויטפלד שהסתובבה בחוצות העיר לכבוד הפאשן נייט אאוט הפריסאי. רויטפלד, הוא מספר, הפכה לכוכבת פופ קלאסית עם מעריצים צעירים המלווים כל אירוע ציבורי בו היא נמצאת. אם תוסיפו לזה ארבע שעות של שמפניה חינם, העסק, כפי שתועד במצלמתו של פריז'אן, הופך לקצת מסוכן. בחצי השני של הערב נתקע פריז'אן במשך שעה בחדר סגור עם קארל לגרפלד ובאפטיסט ("אנחנו קוראים לו ההוא שמדבר בלי פילטר") הזדמנות קלאסית לשליפת מצלמה כדי לשמוע מהקייזר קיטורים על איב סאן לורן, ביקורות על ספרים חדשים ואנקדוטה על 2 הקוטוריירים הסטרייטים היחידים בהיסטוריה של האופנה: הרבה לז'ה ו….קוקו שאנל.
אחרי אי אלו בריושים וסיפורי גרסונייר (על הבלוג הצנוע והקוראים הנאמנים), נחתמה פגישה מוצלחת (פרטים נקווה בהמשך) אז הציע פריז'אן להציג לקוראים את חנות בגדי הגברים האהובה עליו בפריס. הליכה לא רחוקה ממש, בשמש הסתיו המלטפת, הביאה את השניים לסמטה קסומה ויוקרתית (25 Rue Royale) ולחנות הבגדים slowear.
קבוצת slowear האיטלקית, הוקמה ב-1951, עם התמחות בעיצוב וייצור מדים, מבדים איכותיים המחזיקים מעמד לאורך זמן. את עיקר התהילה קטפו זוגות המכנסיים, שנמכרים היום תחת השם incotex ליפנים, המגיעים עם עיניים נוצצות לפריס, במיוחד עבורן. במהלך השנים רכשה הקבוצה את חברת המעילים montedoro, את יצרנית הצמר zanone ואת חברת חולצות היוקרה glanshirt והפכה למותג החם של עולם האופנה עם קבוצת מעריצים הולכת וגדלה.
קארל לאגרפלד מצלם את הקמפיין החדש של דיור הום. יש לצמצם במילים. אולי להזכיר את כריס ואן אשה. אולי לבדוק אופציה למעיל עור. על חליפת אפור מלנז'. אבל אם ממש נרצה לצמצם: השכמיה.
כאילו לא מספיק הזוי מזג האוויר הטרופי שנחת עלינו, הגרסונייר מבקש לדווח על מחתרת סרטוריאלית חדשה שמקים קנייה ווסט וגם לחשוף את הסרט בו חי חואקין פיניקס בשנה האחרונה.
כמה פעמים בחיים הייתם עדים להכרזה של תנועת סטייל חדשה? ובכן, קניה ווסט מבקש בזאת להכריז על הקמתה של ה- "Rosewood Movement", ששמה לה למטרה לעצב מחדש את סגנונו של הראפר העכשווי. ווסט ופמלייתו לחברת המוזיקה G.O.O.D שבבעלותו, נצפו לאחרונה מגיעים לכל אירועים החברתיים לבושים בחליפות כהות, מחוייטות, עם נקיון סגנוני רהוט עד חלקלק. החליפה בתמונה למעלה, דרך אגב, של דיור הום.
הרעיון מבוסס על תנועת רוזווד לזכויות אזרח, אלא שבגרסה המודרנית הוא מיועד להעביר תפיסת עולם ג'נטלמנית, הכוללת, מעבר להקפדה אופנתית, גם נימוסים משופרים, סוף לקללות הרחוב ומה שנראה כחינוכו מחדש של הגנגסטה הראפר. לצד חליפות דיור הום, החביבות על ווסט, ניתן למצוא גם חליפות של לאנוון ושל קלאב מונקו כמומלצות רוזווד למראה המושלם.
מהצד השני של החודש הלא יציב הזה, מופיע חואקין פיניקס שחושף את התשובה לאיזו תופעת טבע הוא הפך בשנה האחרונה. פתרון החידה הוא בדמות אליה נכנס, בלי מאמץ רב יש לקוות, שלו עצמו, דמות הגיבור בסרטו המוקומנטרי החדש של קייסי אפלק. הסרט, שנקרא I'm Still Here, זכה לאחרונה לקמפיין ויזואלי מאמן הגרפיטי שפרד פיירי, הכולל פוסטר יפה (למעלה) וסדרת גרפיטי, עם צלליתו של של פיניקס, שהופיעה לה ברחובות ניו יורק.
הגרסונייר לא בטוח שזה הולך להיות סרט השנה שלו (בינינו, הוא יותר מחכה לראות מה סופיה קופולה תעשה בסרטה החדש לדמות האב המודרני) אבל בינתיים הפוסטר טוב, וגם הטריילר לא רע, ואולי בכלל צריך קצת להפסיק לקטר ולהשלים עם העבודה שהחום הזה הוא פה בשביל להשאר.
הגרסונייר מציג - סרטונים לחג: בית קיצונה מציג לכם, באמצעות תחרות התלבשות משעשעת בין המינים, את קולקציית אביב-סתיו 2010, אבל גם מפנק באותה הזדמנות עם המיקסטייפ הנוכחי של הלייבל.
דיור הום בשיתוף פעולה מוצלח עם מגזין וונדרלנד ו-Versofilm, בסרט פנטסטי להפליא מציג הפעם את קולקציית סתיו-חורף 2010, תחת הכותרת המסקרנת : "The Ritual of Dress":
ומי שחשקה אוזנו באודיו בלבד מוזמן לשמוע את הפודקסט הנפלא של טוד סלבי, שהגיע לאולפני GQ לשיחה על יצירתו. סלבי, הסרטוריאליסט של עיצוב הפנים, הפך בשנה האחרונה למתעד הרשמי של חיי עולם הקריאטיב. הוא צד בעדשתו דירות (או משרדים, או חללי סטודיו) של חברים מרחבי מהעולם כשהוא מצליח להוציא את עולם העיצוב מהמגזינים אל החיים ה(כמעט) אמיתיים. מציצנות בסטייל.
פסטיבל הִיֶאר, ה-24 במספר, נחשב למקום החם כיום למציאת השמות החדשים, ומארגניו מקיימים קשרים הדוקים ומפרים עם תעשיית האופנה העולמית שעולה לרגל מדי שנה לציד כשרונות צעירים. (הפסטיבל כבר גילה לא מעט כוכבים גדולים ביניהם ויקטור ורולף שזכו ב-3 פרסים מרכזיים ב-1993). אירועי הפסטיבל מתקיימים בווילה נואל, מבנה מודרניסטי שעוצב בשנות העשרים על ידי רוברט מאלה-סטיבנס כשפריטי האמנות הקבועים בו עוצבו במיוחד על ידי מרסל ברוייר, מאן ריי, לואי בונוואל, קוקטו ואחרים מכנופיית המודרניסטים. בפוקוס הפסטיבל תחרות בין 10 מעצבי אופנה ו-10 צלמים צעירים המציגים את עבודתם בפני פנאל שופטים משובח מאין כמוהו. פורום האופנה כולל את קריס ואן אשה, המעצב הראשי של "דיור הום" שמציג תערוכה משל עצמו במקום ומתפקד כיושב ראש חבר השופטים, לצידו ג'פרסון האק (עורך מגזיןANOTHERומייסד קבוצת דייזד), חרט יונקרס (עורך שותף של פנטסטיק-מן), זואי קסבאטס, נאן גולדין ועוד רשימה מכובדת של מובילים בתעשיית האופנה. אפשר לעקוב אחרי הנעשה בפסיבל באמצעות דיוווחיה של דיוות בלוגרי-האופנה, דיאן-שיידד-ויו-און-פשן שמסקרת באופן מתמשך את ימי הפסטיבל ותערוך ראיונות מיוחדים שישודרו באתרה.
* עדכון סופ"ש - כתבה חדשה על הנעשה בווילה:
וכאמור לא מדובר רק על אופנה, בטח שהשנה מתארח בהופעה נדירה הצלם המופנם סטיבן מייזל, שיציג את בתערוכה מיוחדת את כל שערי ווג איטליה שצילם ב-20 שנה האחרונות (זוכרים מה שעשה בעבר מגזין 032C?) וכדאי לבדוק כמובן את עשרת הצלמים שנבחרו לתחרות השנה - יש שם עבודות מאד מאד יפות. ונסיים במה שהגרוסניירים באמת מחכים לו – פסטיבל הִיֶאר הינו מקום מצוין להציץ אל עתיד אופנת הגברים ולראות כמה מהכוכבים הבאים שלה:
רשומות
