יום שבת, 18 באפריל 2009

צ'יפ פריידיי - גן העיר / יהודית לא גרה פה יותר

לכבוד צאת חג עשרת המצות החליטו הגרסוניירים לעשות צ'יפ-פריידי בגן העיר, מקום שכדאי להגיע אליו בעיקר אם יש לכם רשיון סקיפר, או אם קניתם לאחרונה את היאכטה של אריסון (הי, הפיראטים חוזרים לא?), הסיבה השלישית והמנצחת להגיע לגן העיר היא אם חלילה פספסתם את בר-המצווה של הבן של רביבו ואתם מאד רוצים לדעת מה לבשו שם.
מתחם השיש המאובן שמאחורי כיכר העיר, עוצב על ידי הארכיטקט
אריה אלחנני, והתיימר בימיו הראשונים להיות המקבילה התל-אביבית של לה בון מרשה הפריזאי. המתחם, שנפתח לפני 21 שנה, מתגאה בהיותו "מרכז קניות יוקרתי ללא רשתות מזון, אוכל מהיר ובתי קולנוע" ומשתרע על שטח של 41,000 מ"ר, ובו, שימו לב לפוטנציאל, 9 חנויות ייעודיות לבגדי גברים! הגרסוניירים רצו כבר להוריד את המגבעת ולפתוח את הארנק אבל אז קראו בקול את שמות החנויות בהם הם עמדו לבקר: הום לגבר (שיק מתחכם), ויה ונטו (כולנו פליני), ונדום (כולנו דנב), מונט וורדי (אנחנו דווקא ויוולדי), פול אנד שארק (מלתעות עם משקפים), נאוטיקה (מיאמי נייס), פולגת ופוקס-מן (לוקל פולגתיזם).

בלייק קריגנטון. אייקון סטייל מקומי

ההתחלה היתה דווקא ברגל ימין. בכניסה ראשית: פול אנד שארק, שזוכה בתואר החנות החביבה ביותר במתחם, עם לא מעט פריטים שהגרסוניירים היו שמחים לרכוש (כדאי להעיף מבט על החולצות הקלאסיות, הנעליים הקיציות וכמה חגורות צמה). אך אולי, יותר מהבגדים, היו אלה שתי המוכרות שכבשו את לב הגרסוניירים, הרך כמצה רטובה, בסיפוריהן הטרחניים על המותג האיטלקי (יותר מ-30 חנויות בסין!) על המבצעים (תחתונים במאתיים חמישים שקל?) ואפילו ביקשו שנצלם את החלון (נסתפק בדובי).

נורת האס.או.אס נדלקה כשפסעו הגרסוניירים לממלכת נאוטיקה הסמוכה, ומחלת הים כבר החלה לפעפע בתוכם: הצבעים הכחולים והלבנים (ולא, לא הכחול האופנתי החדש והאהוב), השמרנות האופנתית ומי אמר חלון פנורמי ולא קיבל? רבותיי, הגרסוניירים עלו פה על שרטון.

ונדום – חנות שפעם היתה אור לגויים, ומחזיקה היום בעיקר לקוסט (לא הדגמים מהפוסט הקודם...) ומהקולקציות היותר פרחיות של הוגו בוס אשר ידעה היבשת. בעיקר היה מעניין לשמוע בחנות הרצאה קצרצרה על גברברי העדה החרדית שקונים לא מעט בגדים ונדרשים לשלחם לבדיקת שעטנז. איסור שעטנז ביהדות, כזכור לכם מלימודי התושב"ע, קובע שאסור ללבוש בגד שבו ארוגים צמר ופשתן ביחד לאריג אחד. אז אם אתם נגד שעטנז, יש לנו את הכתובת בשבילכם...

לרגע, קטן ושברירי כמו שניה במחוג דקיק, נראתה חנות השעונים ליד סטימצקי כחלום גרסוניירי מובהק. מותג השעונים האהוב על הגרסוניירים IWC קרא להם כנימפה שוויצרית ואיכזב עם מבחר עלוב ושמרני.

הסיפור העצוב האמיתי במסע צ'יפ פריידי זה הוא בית הקפה המיתולוגי של יהודית שתמיד היה נטוע עם רגל אחת באייטיז ורגל שניה עמוק בסוף מאה ה-19. יהודית נפטרה לפני כמה שבועות, ומיד נסגר המקום והותיר לא מעט לקוחות, בשיער חצילי, ללא קפה שכונתי. הגברות האוסטרו-הונגריות כבר לא יושבות ומספרות סיפורים על סיסי ופרנץ יוזף, בעליהם כבר לא טומנים את כפיותיהם הקטנות בעוגות היער השחור והגרסוניירים נמסו כחמאה למראה מודעת האבל בחלון, שמעוטרת, כהומאז' אורופאי, ברקע טירות הקצפת והתות.

על חורבות גן החיות המיתולוגי, בו פעם גרו בכיף נמר בנגלי שחור וטיגריס ענק שנודע בשאגותיו, מצאנו כנופיות קשישים, אמהות בוגאבו משועממות וגברים כרסתניים שרוצים להתחפש לקפטן סטובינג. המסע גרם לנו לרצות להשאר עם שתי הגלים על האדמה, לסרב לכל מסע יאכטוניירי, לחצות את הכביש במהירות לפנסו ביס ולקנח בבוריקס אהוב עם גבינה ותרד.

6 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

היו ימים בגן העיר... רק לפני 11 שנה? נדמה כאילו בגלגול קודם

the streets walker אמר/ה...

עבור אוסטרו הונגרית מן המניין שאחד מתחביביה הרשמיים הוא דסקוס על מעללי עלם החמודות יפה התואר פרנץ יוזף השני ואכילת פלצ'ינטות בתרד על שולחנות פורמייקה היא אחת מפעולותיה השכיחות, היה נדמה שהפוסט הזה כוון אלי: לנחם ולקונן על הצער והיגון שאחזו בי עם הגיעי לגן העיר לשם ארוחת בוקר הונגרית ומזינה, עת ראיתי את דלתה של יהודית נעולה בפניי ובפני יתר העולם.

עם זאת, ראוי לציין כי הגרסונייר הפרטי שלי אינו טומן כפיתו הקטנה בעוגת היער השחור (הוא מעדיף לנגב חומוס).

גרסונייר2 אמר/ה...

הי סטריטווקר, שמחים שנגענו בליבך המלכותי (כמו שעשית לנו עם תמונותייך מפריז). אמנם חצויים אנחנו בין הנוקשות הפרוסית לקיטש האוסטרו-הונגרי אך עם זאת מבינים היטב את הגרסונייר שלצידך שמעדיף לנגב יציקת חלבונים ופחמימות מורכבות, עם ערך גליקמי גבוה, מלהסתכן בהתמכרות לנפל רקטה מקומי העונה לשם קיורטוש.

itamar427 אמר/ה...

המתחמם הוקם בשנת 88, אם אני זוכר נכון.
פעם ימיו אכן היו טובים יותר. דווקא ביקרתי שם בשבוע שהייתי בארץ, יש חנות סטימצקי נעימה ביותר.
כמה עלתה חולצת פולו של נאוטיקה? כ450 שקלים?

miri davidovitz אמר/ה...

גרמתם לי ללכת לחפש בארכיון ולסרוק תמונה שצילמתי בגן החיות ,העזוב ,הישן עליו הוקם גן העיר.

sefi אמר/ה...

אני דווקא מאוד אוהבת את גן העיר. יש שם חנות עם צעצועים כמו מפעם, שהסבתות האוסטרו-הונגריות קונות כמתנה איכותית לנכדיהם וגם מאפיה חיפאית כלשהי שמוכרות עוגיות מקרון בכל הצבעים וגם מזרקה ורוגע ואווירת פעם נעימה ולא מעיקה. השופינג, הוא לא הצד החזק של המקום. ובאמת היה לי נורא עצוב לעמוד מול המקום הסגור של יהודית ביום שלישי שעבר, למרות שלא חיבבתי במיוחד את הקיטש שלה, עדיין עצוב.