צילום מ-1940 ממוזיאון בקולומביה הבריטית מסעיר את עולם הבלוגרים וגורם לגרסונייר להאמין שאפשר אולי לנסוע בזמן, אבל כדאי גם להצטייד בלוק הנכון.
התמונה, שצולמה בקנדה לפני כ-70 שנה, מתארת את טקס פתיחתו של גשר אחרי שיטפון וכוללת מראה רגיל של גברים בחליפות, כשביניהם עומד גבר, שנראה לא שייך בעליל לחבורה שלידו: לאיש תספורת מודרנית יחסית, הוא נראה לובש טישירט מודפסת (אף אחד לא הסתובב באותם ימים עם חולצה שכזו) וחובש משקפיים מעשורים מאוחרים יותר. הוא גם אוחז מצלמה שנראית גדולה מדי, ובכלל - האיש נראה לא שייך לקבוצת האנשים שעומדת לצידו.
בלוגר אחד כבר כתב הסבר מנומק וטוען שהאיש יכול להיות בכל זאת שייך לתקופתו: המשקפיים כבר היו בשימוש באותה תקופה, הטישירט היא בעצם חולצה ארוכה עם אות תפורה עליה (מה שהיה מקובל) והמצלמה לא שונה בהרבה ממצלמות אחרות בתקופתו.
הגרסונייר, שמחכה בקוצר רוח לגרסוניירים שנתקעו בפרנקפורט ובז'נבה, רוצה להאמין שהאיש הוא מתקופה אחרת ושנסיעה בזמן אפשרית. Bon Voyage.
הגרסונייר, שמחכה בקוצר רוח לגרסוניירים שנתקעו בפרנקפורט ובז'נבה, רוצה להאמין שהאיש הוא מתקופה אחרת ושנסיעה בזמן אפשרית. Bon Voyage.
9 תגובות:
אהבתי את התמונה
מזכיר מאוד את הסרט "12 הקופים" של טרי גילאם
שהתבסס על הסרט La jetée של כריס מארקר
הידד לנוסעים בזמן
ומה עם אלו שנתקעו במילאנו?
Expressing how much I love this post is impossible
Nestor, why don't you time-travel here?
ניר - גם אנחנו אוהבים סרטי מסעות בזמן. שכחת את "בחזרה לעתיד" המיתולוגי
ויובל - אלו היו דוגמאות מקומיות בלבד, הפוסט כמובן נכתב גם לגרסוניירים התקועים באשר הם, מלונדון ועד איסטנבול.
פוסט מצויין.
למרות ההסבר המדוייק של מורי, עדיין נחמד לפנטז על דברים בדיוניים יותר...
ניר, לפנטז זה תמיד יותר נחמד.
בהחלט מעדיפה את ההסבר הלא-רציונלי במקרה הזה.
אבל גם ככה, סיפור מגניב-מגניב!
גם אני מעדיפה את ההסבר הלא רציונלי אבל אולי זו עבודת פוטושופ מוצלחת? ניראה לי שיש יכולת טכנית לדברים כאלה?!
דבורה, לשניה חשבתי שלבלוג היפה שלך קוראים
Ma Petite Chambray
בכל מקרה, הגרסונייר איתך - עדיפה הפנטזיה על הדיגיטציה.
הוסף רשומת תגובה