מועדון הג'נטלמנים - הטור ה-20

לחגים יש קוד לבוש משלהם, והג'נטלמנים מנסים לאתגר אותו לקראת המפגש עם החגים הלאומיים שצבועים כחול לבן וחאקי. בחזיונם רואים הג'נטלמנים את החלוצים לבושים בגדי דנים ואת דוד בן גוריון במכנסי ג'ינס משופשפים וחולצה בהירה מאותו בד תחובה במכנסיו ברישול מוקפד, במראה האופנתי שצץ לאחרונה מחדש וידוע בכינויו "טוקסידו בנוסח טקסס".

הסרז'ונייר

אין עוד הרבה פריטי אופנה שמזוהים כל כך עם השאיפה לחירות ועם המאבק לעצמאות ולזהות אישית, וגם אין עוד הרבה בדים שהצליחו להחזיק מעמד כל כך הרבה שנים (וכביסות), ועתידם עוד לפניהם. נכון, "מועדון הג'נטלמנים" חרת על דגלו את השאיפה לאלגנטיות עכשווית, אבל אולי הגיע הזמן שהוא יודה ביתרונות המגוונים של מכנסי חמשת הכיסים, שיכולים להתאים למסיבות בבית השגריר, להליכה למסעדות פועלים וליציאה לבר אפל או לסרט רומנטי.

עורכי פנטסטיק-מן משתפים פעולה עם אקנה
The Gentlemans’ Jeans

הג'נטלמנים, שמנסים כל חייהם לפצח את סוד קסמו של הג'ינס הנכון, עומדים חסרי אונים ומתקשים להסביר. אולי זו הגזרה? אמנם מכנסי ג'ינס רחבים חסרי צורה הם זוועה אסתטית, אבל המגמה (המבורכת באופן כללי) של גזרות הדוקות יותר דורשת בחינה מדוקדקת מול המראה, התאמה לממדים הפיזיים של הלובש (לא גדול מדי, לא צר מדי) ותמיד מחייבת התאמה קפדנית של נעליים וחולצה. לכן הכלל הראשון שאפשר לחלץ הוא: התאם את גזרת הג'ינס לגוף, ובכל מקרה, שמור על צללית קרובה למידותיך. הכלל השני קשור לפשטות של הגזרה והבד, מתוך הבנה שבכל הקשור לג'ינס, המינימליזם עדיין שולט: בלי קישוטים, בלי כיסים מיותרים ובלי התחכמויות. עכשיו אפשר לדבר על ז'אנרים שונים, מהפרימיום ג'ינס העכשווי ועד ה-501 הקלאסי. לכל אחד יש הבד הכחול שלו, הסיפור האישי של כל זוג מכנסיים שרכש ואהב ושלל צלקות התפרים שבו.


הג'ינס, שנראה לנו מושרש עמוק בלב התרבות האמריקאית, נולד בכלל בג'נובה שבאיטליה במאה ה-16 ומשם התגלגל לעיר נים שבצרפת (מכאן שם הבד שממנו הוא מיוצר, "דה נים"). הוא הופיע באמריקה רק לקראת סוף המאה ה-19, במהלך שנות הבהלה לזהב, כאשר יקה חביב בשם לוי שטראוס מכר מכנסי עבודה לתעשיית הכרייה, ושם מצא את הזהב האמיתי בדמותם של מכנסי עבודה עמידים ונוחים. אחרי אי אלה כביסות הכרחיות עשה גם הג'ינס, כמו כולנו, הסבה לישיבה בבתי קפה ורכינה מול מחשב לקראת עדכון הסטטוס: בגד העבודה חזר, ובכחול.


בשנים האחרונות הגיעה אובססיית הג'ינס לשיאים חדשים, הפרימיום הפך לבייסיק שנפרם לתת-סוגים, ומונחים כמו "selvage denim" צצים ועולים, מקפלים תחת אמרתם היקרה שמות של חברות קטנות ואיכותיות ויצרני דנים יפניים שעדיין לא מוכרים ממש לאף אחד בעולם. ברשת עלה לפני כמה שבועות פרויקט חדש בשם "the denim debate", שצולל לעולם הכחול הזה והופך את הדיבור על ג'ינס לתיעוד מתמשך. ב"דיון הדנים" נדרשו יותר מ-25 אנשים (בלוגרים, כותבים, מוזיקאים, מוכרים, אומנים ואמנים) ללבוש ג'ינס מכמה חברות של פרימיום ג'ינס (בולדווין, נום דה גאר, גילדד אייג' ואחרים) ולתאר בגוף ראשון את חוויית הלבישה, היישון, השטיפה והתחושה שמעורר הבד הנחשק הזה במשך שנה. "האנשים האלה יגשרו על הפער בין הלייבל לצרכן ויחקרו את הדנים מקרוב, כדי לעזור לכולם", כותב מנהל הפרויקט בבלוג שלו, שמומלץ לכל מי שריח ג'ינס טרי עושה לו את זה כמעט כמו ריח של ג'ינס ישן ומיושן.


כאן המקום לנסח עוד חוק שקשור לג'ינס ושנשמע טוב יותר באנגלית: הרגילו את הג'ינס שלכם לעצמכם (break in your own jeans). נדמה שאין חשוב יותר מאותו תהליך שבו מכנסיים מהחנות הופכים להיות שלך עצמך: האופן שבו הם עוטפים את הגוף, הצללית, הצורה שהם לובשים על האגן והרגליים, היישון הפרטי שהם עוברים, איך שהם נראים אחרי שבוע, חודש או שנה ואחרי כביסה (אם אתם מהאסכולה המכבסת).

ג'יינס דין

בהזדמנות זו ביקשו הג'נטלמנים לקיים דיון משל עצמם והזמינו מומחים למועדון כדי לפצח את סוד שימורו ותחזוקו של הג'ינס. אמנם החברה האהובה A.P.C ומעריציה בעולם (כולל ג'נטלמן אחד) טוענים שאין יפה יותר מלא לכבס ג'ינס עד כמה שאפשר (שנתיים, מודה הג'נטלמן, היו השיא של כל הזמנים), אבל המומחים ממליצים, לפחות לאלו שחושבים שרצוי לכבס ג'ינס מפעם לפעם, על הפעולות הבאות: תמיד לכבס הפוך, בטמפרטורה נמוכה (עדיפות למכונה עם אופציה לבדים רגישים), עם נוזל לבדים עדינים, ללא מרכך ולהוסיף שלוש כפות של חומץ שיעזרו להגנה על הצבע במכנסי הג'ינס הכהים (שחור, דיו, כחול כהה או אפור כהה). חשוב גם לזכור את שלושת הלאווים של הפוסט-כביסה: לא להשאיר ג'ינס במכונה, חלילה לא במייבש, ולא לייבש באור שמש ישיר. אבל אולי העצה הטובה ביותר היא זו שנתן המעצב של בולדווין כשנשאל איך הכי כדאי לשמור על מכנסי ג'ינס: Live in them.

גברי לאנוון פוגשים את נערי אקנה

לסיום, הג'נטלמנים נתלים כהרגלם באילנות גבוהים ומזכירים את מה שאמר איב סאן לורן על הג'ינס: "הם הכי מרהיבים, הכי שימושיים, הכי רגועים ונונשלנטיים. יש בהם צניעות, סקס אפיל ופשטות – כל מה שאני מקווה למצוא בבגדים שלי". זה גם כמעט כל מה שהג'נטלמנים מקווים למצוא בחייהם.