הגרסונייר השבועי: מלקולם מקלרן

הידיעה על מותו של מלקולם מקלרן בן ה-64 נפלה על הגרסונייר בהפתעה. אמנם הוא לא גדל על הניו יורק דולס והוא לא היה ממעריצי הסקס פיסטולס, הלהקות המיתולוגיות שמקלרן ניהל, אבל הוא העריך את תרומתו לאופנת הגברים (הידעתם שלאמו היהודיה ולאביו החורג היה מפעל לשמעטס?), לתרבות הפאנק ולטרנד הטדי בוי (מכנסיים צמודים, חולצות טי ענקיות וגם איפור) , בנוסף לקשר המשמעותי שהיה לו עם ויויאן ווסטווד בתחילת דרכם.

השניים, שעבדו בין השנים 1971-1983, כמעט המציאו את המושג "אנטי-אופנה"' וקידמו את רעיון 'עשה-אופנה-בעצמך' כמו לקנות חולצה ולגזור אותה, לתפור חולצה מקרעים ולאלתר על לבוש קיים. היתה להם חנות מיתולוגית בקינג רוד 430 בלונדון, שנקראה בהתחלה "Let It Rock" ובה מכרו תקליטים ובגדי רוקנרול. אחר כך נקראה החנות "Too Fast To Live, Too Young To Die", ומכרו בה חליפות זוט (ז'קטים גדולים מאוד מעל מכנסיים בעלי גזרה גבוהה) ואביזרי רוקנרול, ובהמשך נקראה החנות "SEX", אז נמכרו בה אביזרי סאדו, חולצות פורנוגרפיות ושאר אביזרים. החנות הפכה למבשרת תרבות הפאנק ולמקדש הבלתי מעורער שלה (אז גם מקלרן החל לגבש את ה"סקס פיסטולס", שנקראו על שם החנות ושהיו אמורים לדגמן את הקולקציות שלה).

אבל מאז האייטיז אפשר היה לראות שמקלרן ממשיך להמציא את עצמו כל פעם מחדש. הוא אהב קלאסיקות גבריות כמו חליפות טוויד, טוקסידו ועניבות פרפר; הוא היה ידוע כמעריץ נלהב של תום בראון; ולאחרונה הוא גם עיצב קולקציה מצומצמת של כובעים וחולצות לחברת אופנת הרחוב Supreme. מהיר מכדי לחיות, צעיר מכדי למות.