מדרגות יורדות לגן עדן
נמשיך משם לרחוב AlteSchönhauser, נעצור באחד מבתי הקפה (אח"כ גם לאנץ' במסעדת הנודלס monsieur vuong במספר 46) ונגיע לפינת רחוב Mulack. שם מחכה רק לנו חנות הדגל הברלינאית של המותג השוודי Filippa K. המוכרת גם פה רק רוצה לדבר, היא מגיעה לתל-אביב לקראת הקיץ ומבטיחה להרים טלפון, בקומה השנייה, הגברית, נחשפת קולקציית הקיץ, בסגנון אגבית-אלגנט, ולמרות הקור האפור שבחוץ בודק הגרסונייר שורטס תכלכלים ומחליט שהקיץ יהיה לו אויר.
בהמשך הרחוב חובת ההצצה לבנות של BLESS (מספר 38) ולפרויקט האופנה האובר-אינטלקטואלי שלהם ובהליכה נחושה ברחוב מתקדמים ל A.P.C (מספר 35)
עוד לקוח מרוצה בדרך
וגם כאן האושר הוא מבד קשמיר אינסופי כשמיד בכניסה מודיעה עוד מוכרת: 50% הנחה על Alles! דנקה, ליבּר שץ. מעילים וחולצות, נעליים ומכנסיים כל קולקציית החורף מתחננת שנקנה אותה. אני בטוח שכבר הפסקתם לרחם על הגרסונייר בפסקה השניה (באמת, היה נורא קר!) אז נמשיך עם עוד שקית במורד Mulackst. נקנה מתנה לגרסוניירית בחנות האיכותית שלLaLa-Berlin (מספר 7) ונמשיך לחנות הנייר R.S.V.P (מספר 14) לבדוק אופציה לכרטיס ביקור גרסוניירי. טוב, כנראה שזה יקרה בדפוס בנחלת בנימין.
חזרה לכיוון Neue Schönhauserst. שהופך אט אט לשינקין של ה-Mitte אבל עדיין אפשר למצוא בו חנויות מעניינות (והלוואי עלינו חנות Fred Perry). בפינה עם Münzst. ננשום עמוק ונכנס לחנות ACNE (מספר 23) שמישהו כתב בליפסטיק ורוד על חלון ראוותה "Sale". שם היו אלו נעלי הבד הכחולות שעוצבו בשיתוף מותג הנעליים השוודי Tretorn שכבשו את ליבו (וכיסו) הרך של הגרסונייר. ביציאה מהחנות נפנה ימינה בחצר פנימית, לכאורה מוזנחת, שטומנת בחובה עוד אחת מפ(נ)ינות האופנה של ברלין: מורקודיס. משפחת מורקודיס מוכרת בסצנת האופנה הגרמנית זה שנים רבות, קוסטס הצעיר, היה המעצב בשנות ה- 90 של New York Industries (לייבל איטלקי משובח שנפח את נשמתו) ואחראי היום על המותג "מורקודיס". האח אנדריאס פתח בשנת 2000 שתי חנויות סמוכות זו לזו (באותה חצר פנימית) בה הוא מוכר מותגים כמרג'יאלה, וסימונס, בלנסיאגה ומקווין, לוץ, קום דה גרסון, כמובן גם מורקודיס וטובים אחרים. ושוב, החנות שוממה, ושוב הגרסונייר נתקל בפיתוי הסייל שלא אפשרו לא לצאת בידיים ריקות (או בקיצור: תולדות הסוודר המושלם). אצל מורקודיס בחצר עוד ב- Münzst. הצליח הגרסונייר לחלוף בקלילות על חנות הענק של אדידס כדי לבדוק את החנות החדשה בפינת Rochst. שנקראת DC4. (במספר 11, ואיזה יופי הנעליים של surface to air) קפיצה קטנה ורעננה היתה לחנות של Kiehl's שנפתחה זה עתה, מוצרי קוסמטיקה טבעיים לגבר (ולאשה), תן לעור שלך לנוח ותן את הכבוד ל- Mitte, שעוד תגלית משמחת בה היתה woodwood, חנות חדשה למותג הדני משובב נפש (Rochst. 4) בה אפשר למצוא מותגים סקנדינביים ויפנים - חיים כאן בכיף. למי שרוצה עוד: יש גם את Carhartt מותג הסקייטרים הנצחי (Rosenthaler-St. 48 ), ואת California Select (Alte Schoenhauser St. 41) פרויקט מצוין של אמריקן-אפרל שאוסף בגדי וינטג' שווים במיוחד מלוס-אנג'לס, שאחרי שיפוץ וחידוש נמכרים במחיר שווה לכל נפש גרסונייר הומייה.
ויש גם את in’t Veld חנות שוקולד היפה בברלין Augustst. 26a
Do you read me אולי, חנות המגזינים הטובה בעולם Augustst. 28.
Ricky של פרנסואה אוזון – אכזבה מרה. סרט על תינוק חמוד שלפתע בוקעות משכמותיו כנפי עוף. כפי שכתב אחד המבקרים – הגיבור מצליח לעוף אך הסרט לא ממריא.
Mamooth - לוקס מודיסון (פאקינג אמאל, לילה לנצח) - סרטו הראשון דובר האנגלית, סרט חובק עולם (ניו-יורק, בנגקוק, מנילה) עם אמירה סתומה ושחוקה על הבנאליות של הגלובליות. אבל סחתיין על גאל גרסיה ברנל שלובש רק קום דה-גרסון ו- Y3.
נראה לכם מוכר?
להתראות ברלין
10 תגובות:
האם זה רק אני שחושב שהנעליים ההורסות של Surface to air דומות באופן מחשיד לנעלי הבלאק דנים היותר הורסות של Lanvin???
http://www.colette.fr/#/eshop/article/23245/lanvin/89/
ממליץ מאוד על kiehl's. מוכרים אותם בארץ? ואם כן כמה הם עולים? . מוצרים מצויינים. הshaving cream והדאודורנט מעולים.
פוסט מקסים
איתמר - תודה
ה-ל-ו-ו-א-י והיו נמכרים בארץ.
ולנו יש נקה-שבע.
אורי - נכון.
האופן חשוד יותר ממחשיד
ולנו יש גלי-קרוקס
אני כנראה מגיע בפסח לארץ אם אתה רוצה איזה קילז תגיד.
מקסימום אני אביא לך סמפלים. יש לי חנות קילז ממש ליד הבית.
אולי עדיף שלא ימכרו אותם בארץ, בטח ידרשו כמאה חמישים שקלים חדשים עבור דאודורנט של 12oz...
פוסט מהמם תודה רבה!
הגרסונייר הנוסף מהמשפחה עשה אתמול חצי מהמסלול בפוסט שלך והיום מתכנן להמשיך. ככה זה כשהקור גורם לצאת לטייל רק בחמש אחה"צ.
Filippa K, חנות כה משובחת, רכשתי שם ג'ינס ולאחר התייעצות לילית עם הגרסונייר הראשי, אני עומד לשוב לשם לרכישת חולצה.
אוי יקירי, עד כמה חשקה נפשי בתיקי הנסיעות ההם במורקודיס...
אין זה מפתיע שסרטו של אוזון פושר, הבן אדם כנראה לא מזדיין מספיק בשלוש השנים האחרונות, אחרת אי אפשר ממש להסביר את הסתמיות וחוסר הנועזות של היצירות האחרונות שלו. אני מקווה שהוא יירד מרכבת ההתברגנות שהוא עלה עליה מוקדם מידי בקריירה שלו וישוב להיות מעניין!
Allez Francois!
כמנהגי כל פסח אגיע שוב לברלין ל
FESSTAGE
בערב- מוזיקה וביום אחרוש את המסלול בתקווה להנות כפי שנהנתי מקריאתו
תודה
בחזרה אדווח
הוסף רשומת תגובה