CHEAP FRIDAYS / כיכר המדינה

הגרסוניירים (ומעריצה) שומרים על אנונימיות

12 בכיכר, יום שישי. אחרי הליכה רגלית דרך הארקדה של אבן גבירול והשרידים המפוארים של הברוטליזם הסוציאליסטי ברחוב ארלוזרוב, היה זה אך טבעי לעבור הישר למרתף העינויים המזרח אירופאי של הלגה (ה' באייר 12). שם, יכולנו לשרטט את דמותו של ה"ארסונייר" – הלקוח האידיאלי של רוב חנויות הכיכר: אותו גבר הזועק מודעות לא מעודנת (ואיך לומר, לא מעודכנת): חולצות פראדה (ופראדה ספורט) חסרות עניין או תחכום, מיטב הצעקה האחרונה (עם הדגש על הצעקה) מבית מדרשם של דיסקוורד, נעליים לא קלות לעיכול (עוד ועוד סניקרס מאוד לא מעניינות של פראדה במחירים שערוריתיים) ואפודה אחת משובחת של Rag & Bone שהצילה אותנו מייאוש מוחלט.

מי שימצא את דב חנין בתמונה יקבל אופניים של גוצ'י

לגוצ'י (ה' באייר 26) אפילו לא נכנסו. עוד בסוף ימיו של טום פורד שם, כבר הדרנו רגלינו מהאייטיז הנוצץ הזה. אבל חלון הראווה שם דווקא תפס אותנו לא מוכנים: אופניים! פריט לא כיכרי במפגיע, אותו כלי רכב שתופס יותר ויותר מקום במקומות האהובים עלינו, וכאן – במלוא הדרו - עם כיסויים מבית גוצ'י, חומות-זוהרות ביופיין, ומשאבה גוצ'ית מעוטרת למשעי.

בלינג גלינג

וכמה טוב שיש את ראלף לורן (ה' באייר 34). כמו סניפי מקדונלד'ס הפזורים בכל מקום שאליו תגיעו בעולם, החנויות של מר ליפשיץ הם איים של אמריקנה מסורתית, המאשרים שקלאסיקה לא מחליפים בקלות. אבל למרות ריהוט העץ הכבד, ספות העור המתוחות כמו שפתיה של המוכרת, והעיצוב הקולוניאליסטי-אמריקאי, הגרסונייר לא מצא מענה לתשוקת הקניות-הלא-קשורה-למצב-בעולם שלו. היו אלה דווקא הפריטים הקטנים (אגב, הגרסוניירים מאמינים שאלה הפריטים הכי חשובים) שעשו קצת נחת: העניבות, החגורה, הגרביים – במחירים לא עממיים בעליל (אבל נמוכים משהו מהממוצע, כיאה לכיכר בסוף עונה).

אפשר חצי ווינדזור וצ'יפס בבקשה?

פסונאבל, (ה' באייר 20), עוד חנות קלאסית, חפה ואלגנטית, ברם שמרנותו של המותג מעבירה בעור הגרסונייר צמרמורות שיעמום ועצב. אבל נקודת אור מגיעה דווקא מלמטה... התחתונים: הבוקסרז ארוזים למשעי, כמו לחמניות בתנור, מחכים לקונים ממהרים הביתה. רק חבל שמחירם (500 שקל לחבילה ובה שני זוגות תחתונים) הופך את התחתונים של אמריקן אפארל למציאת השנה.

ליטל בוקסרז

ואז הגיע מרג'יאלה. ככה סתם, בין המוני פריטים הלא כל כך מעניינים ב"אמור גברים" (ה' באייר 6), בין עוד ועוד דולצ'ה לגבאנה, מצאנו כמה טישרטים מקסימים, מוזנחים, לא זולים (1200 ₪ לפריט) של המעצב האהוב, וסוודר אחד שהמשיך להיכרך בהזיות הגרסוניירים כל אותה השבת.

עשן עליך מרטין

להגיד לכם שהסרט שראינו אח"כ "הוא פשוט לא בקטע שלך" עודד אותנו? ממש לא בטוח. עוד סרט אמריקאי עטור כוכבים, שלא ממש מייצג נאמנה את הגרסונייר, ועוטף את הדמויות הגבריות בקלישאות אוויליות ונדושות. אבל כשסקרלט ג'והנסן עושה את "Last Goodbye" של ג'ף באקלי, נזכרנו בעצם שהגרסונייר אוהב קיטש טוב ומזוקק, וגם הבנו שזה הגודביי האחרון לכיכר, שאליה לא נחזור כל כך מהר. למה? כי אנחנו פשוט לא בקטע שלה.

שני כוכבי הסרט שהגרסוניירים מעדיפים לראות בכיכר המדינה:

ג'סטין לונג ודרו ברימור