דש מלכותי

הגרסונייר אמנם מותש מפסטיבל החתונה המלכותית, אבל חייב רק לציין את אחי הכלה, ג'יימס מידלטון, שהתגלה כבוטונייר איכותי.
הסטייל הגברי בווסטמיניסטר אבי התאפיין ברובו בשעמום פורמלי עד קיטשי (וזה כולל גם אותך מר בקהאם, עם חליפת שלושה חלקים של ראלף לורן ועניבת הסאטן האפורה שלך). אבל היה זה, כאמור, ג'יימס מידלטון, בעל חברה מצליחה לעיצוב עוגות לאירועים, שהפתיע עם שילוב צבעים מרענן וכמובן עם הפרח העדין והאלגנטי בדש.

עם הגיס האדום והאחות הלבנה

אחי הכלה כבר נצפה לאחרונה בלא מעט אירועי אופנה בלונדון (בתמונה למטה עם האחות פיפה) ואולי הנער הכפרי שהגיע לעיר הגדולה בדרך להפוך לגרסונייר מעניין?

הִיֶאר I AM

היום, ה-29 באפריל 2011, כשעיני העולם נשואות ללונדון, בוחר הגרסונייר להתמקד דווקא בדרום צרפת, בפסטיבל הִיֶאר החביב עליו שנפתח היום ומציג כהרגלו את כשרונות בולטים וצעירים בתחום האופנה והצילום (והגרסונייר כבר מגדל ארכיון: יש דיווח מלא על היי בהִיֶאר -2009 ועל השיבה להִיֶאר 2010).

ולמי שזקוק לתזכורת קלה על מה מדובר - להלן תקציר הימים הקרובים:

Everything you need to know about Hyères in 2'6" from AntoineAsseraf+RenéHabermacher on Vimeo.

גם השנה חבר השופטים מרשים ובתחום האופנה הוא כולל את המעצבים ראף סימונס, ג'ק מקולו ולזארו הרננדז (פרואנזה סקולר) וכריסטופר קיין, העיתונאים טים בלאנק (סטייל.קום) וקאתי הורין (ניו יורק טיימס), אשת האופנה קרלה סוזאני (קורסו קומו) ואחרים.
מתוך עשרת המעצבים הצעירים שנבחרו השנה לפסטיבל שלושה מציגים בגדי גברים והגרסונייר שמח לשתף:

Mads DinesenMichael Kampe

Janosch Mallwitzלשנה הבאה בהִיֶאר הקסומה

גטסבי לנצח

השבוע, באחד החופים המוזהבים של לונג איילנד, נהרסה על ידי בולדוזרי הנדל"ן האחוזה היפהפיה אשר שמשה השראה לסופר סקוט פיצג'רלד לסיפור על חייו וביתו של גטסבי הגדול. (והנה כתבה פואטית מהסי.בי.אס על הריסת הבית).

מה שמוגדר כאחד הרומנים הגדולים של הספרות האמריקאית ותיעוד נדיר של שנות ה-20 הסוערות, עובד גם למסך הגדול בסרט מ-1974, שאת תסריטו כתב פרנסיס פורד קופולה ורוברט רדפורד מככב כאחת הדמויות האלגנטיות שהופיעו בקולנוע. עכשיו, אחרי שהבית נהרס לא נותר אלא להשאר עם זכרונות מעטיפות הישנות והיפות של הספר ולהזכר בפירושים השונים לאותו אייקון גרסוניירי נצחי.

***

תוספת אחרונה, בזכות הגרסוניירית הנאמנה איה רוזן, והיא העטיפה אולי המפורסמת מכולן. האמן פרנסיז קוגט, שזכה בתחרות לצייר את שער הספר, יצר (בצבעי הגואש) עבודה מסתורית וסוחפת בסגנון ארט דקו, שהיתה מוכנה עוד לפני סיום כתיבת הספר.

כשראה פיצג'רלד את העבודה הוא התרגש עד מאד וביקש להכניס דימוי מסויים לספר הדומה לפורטרט שהתמונה. וכך הוא מתאר את דייזי ביוקנן: "girl whose disembodied face floated along the dark cornices and blinding signs".

חתנים למופת

עם כל הכבוד לרעש התקשורתי סביב חתונת יורש העצר הבריטי שתתרחש בימים הקרובים בלונדון, ובעיקר הרעש סביב מה תלבש קייט, הגרסונייר רוצה לדבר (גם) על מה ילבש וויליאם, החתן המיועד.

ובכן, אין חדש תחת הענן. כמו אביו וכמו דודו (ובתור קצין בצבא הוד מלכותה), ווילאם יגיע לחתונה חנוט במדים. לעיתונות הבריטית נשאר רק להתעסק בעובדה שלראשונה בהיסטוריה לא יענוד החתן טבעת בחתונה מלכותית. נו, שוין.
Gieves & Hawkes חייטי העילית של סאביל רואו, שכבר ארבע מאות שנה מייצרים מדים לקציני הצבא הבריטי, מונו להכין את החליפה המיוחדת לטייס מסוק-החילוץ ולמלך העתידי, כך שלגרסונייר נותר רק לתהות אם העניבה תהיה קשורה בקשר ווינדזור שלם או חצי.
(עוד על גברים וחתונות בטור המיוחד בנושא במועדון הג'נטלמנים).

אבל עם כל הכבוד לחתונה המלכותית המתקרבת, הגרסונייר נפעם כתמיד מהבלוג של מיסטר מורט (חג הפסח הוא זמן מצויין להזכר בו ובסיפור מצת הסטייל), שבפוסט ההאחרון העלה תמונות מחתונה חסידית, מיוזעת ושיקית במיוחד של חברים בניו יורק. החתונה של תנחום ודינה:

עוד תמונות מלאות אורתודוקס-שיק וקנישס מגרים אפשר למצוא אצל מרדכי "מיסטר מורט" רובינשטיין.

הגנן

לא ברור איך ניק ווסטר חמק מהרדאר הגרסוניירי, אחרי הכל די קשה שלא לשים לב להופעתו המרשימה בכל בלוג אופנת רחוב שמכבד את עצמו. בכל מקרה, העובדה שהאיש שמנצח על אופנת הגברים בבתי הכלבו היוקרתיים ברגדורף גודמן וניימן מרקוס נתן ראיון קצרצר לבלוג ראקד היא סיבה טובה לתרגום חופשי של חלק מהפנינות של מי שנחשב לאחד מהמתלבשים הטובים בעולם:

- האקססורי ההכרחי לגברים באביב הזה הוא מטפחת הכיס. זו הדרך הקלה והמהירה להפוך כל ז'קט פשוט ליוצא מהכלל.... מה שאני אומר הוא שלא צריך לפחד מצבעים במטפחת.

- אני חושב שמלתחה היא כמו גינה. היא צריכה טיפול מתמשך. מזווית אישית-הגיינית, צריכה להיות תחלופה גדולה של תחתונים או גרביים. במקביל, יש נעליים, ז'קטים ופריטי עור שהם נכס אישי, שעליהם כדאי לשמור לנצח.

עוד מהראיון כאן.

סאקורה

לכבוד האביב השיקה חברת היל-סייד האמריקאית (יצרנית העניבות, מטפחות הכיס והצעיפים היפים בעיר) סדרה חדשה בהשראת פריחת הדובדבן, סמל למושג היפני Mono no aware - או בתרגום לאנגלית, "an empathy toward things". בסדרה אפשר למצוא צעיפים ומטפחות עם הדפסי פריחה בצבעים סנטימנטליים, שגורמים לגרסוניירים לגלות אמפתיה לכל הדברים, במיוחד לאלה היפים.

Don't Judge a Book By Its Beckham

אחרי הסערה במטפחת הכיס לגבי ההחלטה לעטר את שער המגזין האהוב "פנטסטיק מן" בתמונה של דייוויד בקהאם נרגעו הרוחות במשרדי הגרסונייר הדמיוניים, זאת אחרי שנחת שם גליון מספר 13 של המגזין.
החגיגה המתמשכת של הגבריות חדשה וניסויים בפרינט מתחילה במחקר אלגנטי ורחב היקף של הצבע הכחול.

נמשכת ברעיון המקסים של הורסקופ צבעים (הגרסונייר יצא סילבר פינק).

מגיעה לשיא בראיון ופורטרט מוצלח של יקיר הגרסונייר, במאי סרטי האופנה הצרפתי, לואיק פריז'אן.

מוצלחת בפרויקט צילום של גברברי ברלין השווים (בשיתוף the corner).

משעשעת בפתק המצורף לגליון, שבדרך כלל, על פי מסורות עולם הדפוס, מיועד להתנצל על טעויות אך הפעם משמש להודות, בחן רב, לקוראים ולאחל אביב נעים.

עושה כבוד לכלבים ולבעליהם האלגנטים.

יש גם שיתוף פעולה עם מותג ההלבשה התחתונה השוודי The White Brief שנראים מושכים ונוחים במיוחד.

והחגיגה נחתמת בעוד הברקה גראפית, באינדקס המסכם המציין את שמות המותגים המופיעים בגליון.

בקיצור תענוג. ואם אתם לא קוראים קבועים של המגזין, תמיד אפשר לעקוב אחרי ההמלצות היומיות ברשת.

טוויד 2011

באמת חשבתם שתוכלו לעבור את השבוע הזה בלי תמונות ממרוץ הטוויד, השלישי במספר, שהתרחש בשבת האחרונה בלונדון?
הגרסונייר לא יכול בלי דיווח מצולם והוא מודה למארק איימס מהבלוג i b i k e l o n d o n על שיתוף הפעולה ועל התמונות היפות והוידיאו:

The Tweed Run 2011 from ibikelondon on Vimeo.

אז כמו שאומרים אצלנו: בקרוב אצלכם!

עוד תמונות מהמירוץ בפליקר של מארק i b i k e l o n d o n ועוד על הטוויד - במועדון הג'נטלמנים.

מועדון הספר המחויט

המותג האוסטרלי הצעיר Book Club חוזר עם קולקציה חדשה (שלישית במספר) ובה לא מעט מכנסי צ'ינו, חולצות מחויטות בצבעים עדינים ואווירה של ספריה ציבורית. ששש...

הי באיור

זוכרים את ריצ'רד קילרוי? מסתבר שהוא לא רק מאייר אופנה מוכשר אלא גם עורך של מגזין מרהיב בשם DECOY, שגליונו השני יצא זה עתה לאור. על השער מופיעה עבודתו של ריקרדו פומנאל, בפנים אפשר למצוא איורים של קילרוי עצמו ואחד הפרויקטים המסקרנים (לגרסונייר שטרם ראה את המגזין) הוא כתבה על תום בראון עם איורים של ספירוס האלאריס.

ואם כבר מאיירי אופנה מוצלחים, אי אפשר שלא להזכיר את ההיפסטר האלמוני, ז'אן פיליפ דלהום, שחוזר לעבוד עם בית קיצונה על קולקציית האביב-קיץ הקרובה ונותן את הטאצ' האירוני שלו על עולם האופנה והבלוגרים.

ואחרון ומאד חביב, ריצ'רד היינס, מעצב לשעבר בג'יי.קרו וקלווין קליין, מתעד בשנתיים האחרונות בבלוגו What I Saw Today את האובססיביות הנהדרת שלו לאיור אופנה. על קנבס לבן, מפיות מסטארבקס או פיסות קרטון, איוריו של היינס זימנו לו פרויקטים מוצלחים עם הניו יורק טיימס, פרסום בשלל מגזינים נחשבים ועכשיו גם תערוכה בגלריה בלוס אנג'לס.

מי שרוצה להכיר את האיש עצמו מוזמן להציץ בסדרת תמונות מעולה במסגרת הראיון עימו במיסטר פורטר, מי שלא רוצה - מוזמן להכיר את עבודותיו: