גם הגרסונייר שמעולם לא ראה פרק אחד מתחילתו עד סופו של "גוסיפ גירל" חייב להודות כי הוא יודע היטב מי זה צ'אק באס. אותה דמות טלוויזיונית (משוחקת היטב על ידי אד ווסטוויק) שהפכה למיתולוגיית סטייל מיידית וממשיכה מסורת מפוארת של אנטגוניסטים, כריזמטים ומניפולטיבים הלבושים היטב.לטובת הגרסונייר ועוד כמה בודדים שלא עוקבים אחרי הסדרה - אבל גם לא יכולים להתעלם מהבאז ההיסטרי שנוצר סביבה וסביב השפעתה על עולם האופנה הניו-יורקי ובכלל - הוקם לאחרונה האתר שנקרא "מה צ'אק לבש".
האתר מספק הזדמנות מצוינת לעקוב אחרי המראה הפְּרֶאפי המושלם, לקבל קצת השראה ללבוש מדמות הנבל הכי דאנדית שנראתה לאחרונה על המסך, שכמו נבלים דאנדים אחרים לפניו, הוא רק רוצה, בסופו של דבר, להיות אהוב ונאהב.
הגרסונייר לא יכול בלי עוד כמה רפרורי תרבות מתבקשים ונותן עוד כמה אנטי-גיבורים קלאסיים עם סטייל בלתי נשכח. (יש לכם רעיונות לעוד?)
הית' לדג'ר - הג'וקר 
רשומות
9 תגובות:
דקס דקסטר! וואו, יפה שזכרתם אותו - ממש פלאשבק לילדות! אגב, למיטב זכרוני הוא דווקא היה בחור הגון ולא "נבל".
יוני, בדקתי את העניין, כי הגרסונייר לא מאמין בהלבנת פנים ברבים, וכמה מומחי טלויזיה מהימנים מסרו לי כי דקסדקסטר רצח מישהו. מבחינתי זה נבל. גם אם, או בעיקר אם, הוא לבוש טוב
איך אפשר שלא לצפות בגוסיפ גירל??? שהרי זו סדרת הטלוויזיה הכי אייקונית של הדור שלנו. כדאי לכם להתחיל להתמכר ומהר
לגבי סטייל אייקונס
לא היה. ולא יהיה. גארסונייר מוצלח יותר מצ'ארלי קרוקר שגולם על ידי מייקל קיין בסרט "דה איטאליאן ג'וב" משנת 1969. מדהים לגלות שמבחינה אופנתית הסרט הזה עדיין רלוונטי ושעדיין ניתן ללמוד ממנו דבר אחד או שניים על סטייל ושיק גברי
xoxo
Gossip Girl
כאמור, גרסונייר אחד מתכחש - אבל גרסונייר שני צופה באדיקות ומעריץ את כולם. סדרת איקונית פראקסלנס.
איקוני, לא איקוני, זה פשוט משעמם, ולא שהגירוי הויזואלי של הסטילינג או הפרצופים היפים מצדיק את הטרחה. התחלתי לצפות בסדרה עוד לפני שהיא הוקרנה בארץ, בערך לפני שנה, נשברתי בפרק 6. חייב להודות שהאתר, ב ו נתקלתי כבר קודם, הוא פשרה טובה: ליהנות מהסטילינג מבלי להיות מחויב לצפות בה.פלאי הטכנולוגיה...
זה כמו שכיף לראות את הפתיח של הסדרה הזו בלי לראות אף פרק
http://www.youtube.com/watch?v=odZh6qdLHRs
כיף ושימושי, שמח שגם הגרסונייר, לפחות בחלקו צופה. תמיד אחרי שאני רואה פרק אני חוזר לסצינות עם צ'אק לראות שוב מה הוא לבש
הבנתי שיש בעיה כשהתחלתי להתקשות ולתקשר עם זולתי שאינם צופיי גוסיפ. מה לי ולהם? איזו שפה משותפת נוכל למצוא? איך ניתן להסביר מדוע בלילות אני חולמת כי צ'אק באס מגיע אלי במיטב מחלצותיו ובידיו שמפניה וחיוך מרושע, וכי אני מחבבת את המועדון הירושלמי רק כי מבחינתי הוא נקרא על שמו (באסס)? זר לא יבין זאת.
בכל אופן- שוב פוסט מהנה. אני ממשיכה לעקוב ממרחקים.
G
אחת ההשראות הבולטות לדמותו המופלאה של צ'אק באס (אני מכורה, מודה) הוא בילי דרגו, הנבל היחידי בהיסטוריית הקולנוע שהצליח להרוג את שון קונרי. דרגו, נבל קולנועי מדופלם, בלט בסרט "הבלתי משוחדים" בגלל חליפת ארמני לבנה ומרהיבה. המבקרים טענו כי המשחק שהפגין דרגו הוא "כמו אוסקר ווילד על הרואין"... צ'אק באס משתייך לאותה אסכולה ללא ספק.
הוסף רשומת תגובה