אם כבר מדברים בגרסונייר על תמונות, כדאי לשים לב לתערוכה "The Pictures Generation" במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. התערוכה מאגדת קבוצה של אמנים שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה באמריקה והפכו להיות הדור הראשון שגדל עם טלוויזיה, אוכל מוכן מהיר ותרבות של אימג'ים מכל עבר.
ג'ון בלדסארי, שלימד בלוס אנג'לס, טען שאם אמנות קונספטואלית רוקנה את האמנות מאימג'ים, הוא ינסה למלא אותה שוב באימג'ים, במיוחד בדימויים מהתקשורת הפופולרית: טלוויזיה, קולנוע ופרסומות. הוא וסטודנטים שלו - ביניהם ג'ק גולדשטיין, ברברה בלום, דיויד סאלה ואחרים - החליטו לחקור את התופעה של השתלטות התקשורת הפופופלרית על האמנות, כשבמקביל אמנים נוספים החלו להתעסק בשאלת הדימויים ויצרו אמנות שיש בה אלמנטים מהפופ, מאמנות קונספטואלית, מצרכנות, מפוליטיקה ומג'נדר.
ב-1977 נפתחה תערוכה בשם "Pictures" בגלריה Artist Space בסוהו בניו יורק, תערוכה שהגדירה את הטרנד האמנותי, יותר מאשר את התנועה או את הדור. בתערוכה לקחו חלק רק חמישה אמנים (גולדשטיין, לוין, רוברט לונגו, טרוי בראונטוך ופיליפ סמית), אבל גם סינדי שרמן הוצגה בגלרייה, והמאמר שנלווה לתערוכה רק הוסיף לחשיבות שנודעה לה.
ב-1977 נפתחה תערוכה בשם "Pictures" בגלריה Artist Space בסוהו בניו יורק, תערוכה שהגדירה את הטרנד האמנותי, יותר מאשר את התנועה או את הדור. בתערוכה לקחו חלק רק חמישה אמנים (גולדשטיין, לוין, רוברט לונגו, טרוי בראונטוך ופיליפ סמית), אבל גם סינדי שרמן הוצגה בגלרייה, והמאמר שנלווה לתערוכה רק הוסיף לחשיבות שנודעה לה.
Untitled
four single men with interchangeable backgrounds looking to the right),
four single men with interchangeable backgrounds looking to the right),
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה