יום שני, 18 במאי 2009

חליפות העתים

40 מעלות בחוץ. ברדיו מתנגן "קיץ" ("פתאום נהיה קיץ") של ערן צור, והגרסונייר נכנס למכונית המהבילה ומפליג כל הדרך צפונה, למקום בו קר יותר בשתי מעלות. מזל שיש את men.style, הוא חושב לעצמו, שיזכיר לו שקיץ יכול להיות עוד כמה דברים חוץ מזיעה בלתי אפשרית והמוני ילדים ברחובות.
חליפת סירסאקר, למשל. בד הסירסאקר, אותו בד קייצי מכותנה הבנוי בדרך כלל מרצועות לבנות ורצועות כהות (ירוק/כחול/אפור), שהיה פופולרי בקרב המעמדות הנמוכים באמריקה ואומץ על ידי החברה הגבוהה, הפך להיות הלבוש הרשמי של הג'נטלמנים בדרום ארצות הברית. הסירסאקר הוא גם בד קליל המאפשר לגוף לנשום, הוא אינו דורש גיהוץ (האמת שהוא יפה יותר לא מגוהץ ומקומט מעט) והוא נראה קייצי ורשמי בעת ובעונה אחת.
בPBS שידרו השבוע סרט קצר בשם "I Love my Suit" של פיטר ברוגנה. בסרט מוצג גבר המאוהב בחליפה שהוא לובש ושבגללה משתנים חייו. לגרסונייר לא נותר אלא לאהוב את החליפה שלו גם. היא רק חייבת, לפחות עד ספטמבר, להיות מבד הסירסאקר.

I LOVE MY SUIT from Peter Brogna on Vimeo.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

ווואווו הסרט הזה מ.ו.ט.ר.ף. הייתי קורא לו "הקולב היתום" אבל אני לא יודע אם מותר אצלכם ספויילרים

גרסונייר1 אמר/ה...

מה עם "חיים מפוספסים"?
ובגרסונייר מותר הכל, כמעט.

אנונימי אמר/ה...

על זה נאמר שהחליפה עושה את הבןאדם, life suits him