סיינפלד של המגזינים

באופן לא מקרי (הו, הצייטגייסט) נחת על שולחנם של הגרסוניירים פנזין חדש, מנזין, שבמבט ראשון נראה כמו אח תאום לדירת הרווקים שלפניכם. המגזין המודפס הזה, שהעורך שלו מגדיר אותו כ"פנזין מונוכרומי שחוקר את תופעת הגבר" נראה כמו שלוחה טלפתית שמעבר לים, ומשרטט בדיוק את אותה טריטוריה חמקמקה שהגרסוניירים קוראים לה, בהיעדר מילה אחרת 'הגבר'. בשיחה עם עורכי"Creative Review", בלוג התקשורת החזותית המפורסם אומר העורך קווין בראדוק שהמגזין עוסק במה שגברים עושים, אומרים ומתעניינים, כך שהגרעין שלו הוא גברים, או גבריות - למרות שהוא נזהר מהשימוש במילה הזו, בעיקר כי הוא פוחד שכל זה ישמע כמו סוציולוגיה - ולא כמו בידור.

העורכים, שהשתדלו להיזהר מנפילה לכל אותן קלישאות של מגזיני גברים טיפוסיים, צמצמו את הנושאים שעליהם הם כותבים, ובנו את הפנזין על כמה נקודות עיקריות: עניין ועיסוקים, תשוקות וסכנות, עבודה ופנאי. "אחרי הכל", הוא אומר בראיון, "'תופעת הגבר' היא על מה שרלבנטי היום בלהיות גבר - צפייה בציפורים, בגדים, בישול, ספרים, אופניים,טוויד - וכל דבר אחר שתרצה".
הטענות של בראדוק מוצדקות. רוב מגזיני הגברים נראים קצת לא רלבנטים, או לפחות כאלה שההגדרה שלהם את קהל היעד קצת מיושנת. "אין משבר גבריות" הוא אומר "אבל יש הרבה יותר מגוון והשתנות מתמדת בטיפוסים הגבריים החדשים וממה שמצפים מהם".
הפנזין, שכולו עומד בסימן גיוון הדיעות והחוויות האלה, אינו רק חדשני בעיצוב ובנושא שלקח על עצמו, הוא בעיקר מה שאינו: הוא לא אומר איך צריך לחיות, אבל חוגג גבריות רב ממדית שאינה נכנעת לתכתיבים הקפיטלסטים והקונבציונאלים של שוק המגזינים. ממש כמו, אם יורשה לטפוח לגרסוניירים על השכם, הבלוג הזה.
עלעול בבלוג של הפנזין אכן משאיר את הרושם שאין כאן קו מנחה וידעני, אלא שיח פלורליסטי של הרהורים ומחשבות, שהולם את התיאור שנתן מישהו למנזין כ" סיינפלד של המגזינים" - אין בו משמעות גדולה, מסר או נראטיב, אבל כל היאדה ידאה יאדה בסוף אומר משהו עכשווי ומעניין.

להשיג, כנראה, רק מעבר לים.