צ'יפ פריידיי - שלוש עונות ביום אחד

אל צ'יפ פריידיי הנוכחי הצטרפו הגרסונייר הלונדוני והגרסוניירית השווייצרית (כן גם בנות יכולות להתגרסנייר) למסע שהחל ביום סתיו אמיתי, התחלף בחורפי ונגמר בשמש אביבית. שלוש עונות ביום אחד.

אחרי חרם לא רשמי של שנים התאספה הכנופייה בקפה שיין לתדלוק קפאיני ראשון, מוקפת משפחות צרפתיות וילדים מצווחים במבטא. אחרי ניגוב ביצת החלבון הרך יצאו נעריי ריינס להזדנגף.

TOP (דיזנגוף 116) היא חנות ותיקה שעברה שיפוץ ושחזיתה היפה מזכירה, יותר מתמיד, בית דרדסים למופת. בחנות נמצאו פריטים יפים של מירית ויינשטוק, אניה פליט, ואחד מאנשי החנות (דמות מפתח בעולם העיתונות המקומי) הגיח וסיפר שבקרוב יביאו כמה קולקציות לגברים ממעצב אוסטרי צעיר. NICE! מי שלמד את אצל ויויאן ווסטווד וראף סימונס עובר בקלות את מבחן הגרסונייר, ולנו לא נותר, כרגיל, אלא לחכות בקוצר רוח.

טופ שופ

התחנה השניה ממוקמת אי שם בין ז'אן ז'ורס לבן גוריון. שם נתגלתה חנות הדגל החדשה והמבטיחה של "רוס אובטה" (דיזנגוף 155).

החלל אלגנטי ומזמין, הבגדים כה יפים, אבל מה לעשות כשכל השמחה הזאת רק העציבה את הגרסוניירים שהבינו, גם הפעם, שאף אחד לא באמת חשב שגברי עירם קודמים. הם נשארו עם מטפחת וינטג' כחולה וקורט אופטימיות כשהבחינו בכמה מגזינים מצויינים וב- "Rock Diary" של הדי סלימאן. ספר חובה לגרסוניירים באשר הם.

בחוץ גם פגשו הגרסוניירים את הדס צוקר, מבעלות המקום, שפכו במבוכתם האופיינית את המחמאות וקיבלו הזמנות (יפות!) לפתיחה הרשמית ביום שני.

פתיחה על שפריץ

בלוק 190 (דיזנגוף 190) היא חנות די משמימה, שממצה את הבעיה (והבועה) התל-אביבית הקלאסית: אותם מותגים, אותו הסטייל, אותה אדרת. ההצלה הגיעה מקמצוץ פריטי "פרד פרי" - אחד המותגים האהובים על הגרסוניירים. פריטים מהמותג, ששיתף פעולה עם ראף סימונס בקולקציה האחרונה, כבר נגמרו ברובם, אבל משלוח חדש יגיע עוד השבוע, כך מבטיחים שם. הגרסונייר יצא עם חולצת משבצות מכופרת של פרד פרי (800 שקלים חדשים ויקרים) ומשם לתחנה הבאה.

צומת ספרים הדיזנגופית (דיזנגוף 163), לצד מיץ רימונים ומלבורו לייט, תמיד גורמת לגרסונייירים לפרוץ בחלומות בהקיץ על קיומה של חנות מגזינים טובה בעיר. הפסקת האינספרציה כללה את הספר החדש והמרשים של תמר גטר, וספרים של הציירת המעולה מרלן דומא והצלם ג'ואל סטרנפלד.

התחמקות אלגנטית בין דורון אשכנזי וליאת זרמון הובילה אותנו לבונקר היפהפה של בנקר (דיזנגוף 210), חלל אותו אנחנו כה מחבבים, רק חבל שגם פה הגברים מוזנחים להפליא. שיחות נעימות עם כמה מהמוכרות המקסימות לא הקלו על הקולקציות האנמיות של ריליג'ן, אבל לפחות גרסונייר אחד התאהב מיידית בתיק צופים אמריקאי מהמם, שעון על כסא (תיק גב שאפשר למצוא בחנויות RRL של ראלף לורן). אח"כ היו גם דיבורים על מכירת סוף עונה ומכירה פומבית שתערך בימי חמישי ושישי הקרובים (26,27 למרץ), כש- 70 פריטים נבחרים מהחנות יימכרו על ידי כרוז חינני. למרות שתיק הגב לא מוצע למכירה, הגרסונייר כבר שם עליו עין.

הנה אנו, הצופים

הכנופיה הרחיקה לכת עד קלודט זורע (דיזנגוף 236), חנות שמעוצבת פשוט, הבגדים כה יפים והמוכר די מוזר. בדיוק כמו שהגרסוניירים אוהבים. רק למה (מצטערים לחזור על עצמנו) אין שום פריטים לבנים? סילבופלה קלודט. (והגרסונייר זוכר לטובה שקנה את המכנסיים הכחולים של קלודט כשהיא עוד ישבה בפרישמן).

*אורי מעדכן בתגובה שהפונצ'ואים המקסימים של קלודט הם יוניסקס. הי אורי, תודה על העדכון! (אך עדיין, בהתחשב באופציות בגדי הגברים בעיר, אנו זקוקים לניחוח האלגנטי ולטוויסט העכשווי של קלודט וחולמים על הקולקצייה הראשונה שלה המיועדת לגברים).

רוחות של קיץ מתחילת הסיור ב"שופרא" (דיזנגוף 108)

גם חטא ההיבריס לא נפקד מסיפורינו, והוא מגיע עוד כמה מטרים צפונה בחנות Story (דיזינגוף 246). גרסונייר אחד אהב נעל אחת, השני ניסה לצלם, ואז מוכרת עלי-סולם חקרה ובדקה באגרסיביות משועממת עבור מי הגרסונייר כותב. סיפרנו לה עליכם, היא לא הבינה. נפרדנו, ולא כידידים.
סיימנו במרסנד, אמריקנו ועראק, נפש גרסונייר הומייה.

מרסנד שיק