לגרסוניירים, כמו לכולם בעצם, יש יחס מורכב לאובייקטים בעולם. לרוב, כמו שקורה בבלוג הזה, האובייקטים מקבלים יחס מועדף על גבול הפטישיסטי ("הסריג הזה של מרג'יאלה! חובה!" הוא לא משפט זר למרחב הוירטואלי הגרסוניירי), ולפעמים המיאוס הגובר מעודף האובייקטים בעולם גורר שתיקות ארוכות ונדרים בדמות עד-החודש-הבא-אני-לא-קונה-יותר-כלום. לכן יהיה מעניין לראות את הסרט המדובר "Objectified", סרט דוקומנטרי על אובייקטים מעוצבים ועל אלה שעיצבו אותם. הנה הפוסטר, אובייקט שמייד נכנס לרשימת האובייקטים החדשים שהגרסוניירים ישמחו לרכוש החודש:
וכבונוס, הנה קטע מאחד הספרים האהובים ביותר על הגרסוניירים, אולי הספר שהיטיב יותר מכל טקסט אחר לתאר את הקשר הכה טעון שבין בני אדם לחפצים, "הדברים" של ז'ורז' פרק:"לפעמים ידמה בעיניהם שאפשר שחיים שלמים יזרמו בלא צרימה בין הקירות האלה המכוסים ספרים, בין החפצים האלה המבוייתים באורח כה מושלם עד שלבסוף יאמינו כי מאז ומעולם לא נועדו אלא לשימושם שלהם, בין הדברים היפים והפשוטים האלה, המתוקים, המוארים. אבל הם לא יחושו את עצמם כבולים למקום; יהיו ימים שבהם ייצאו להרפתקאות. אין תוכנית שלא תהיה בגדר האפשר עבורם. הם לא ידעו טינה, מרירות או קנאה. שכן אמצעיהם ותשוקותיהם יתאימו אלה לאלה בכל עניין ובכל זמן. הם יכנו את האיזון הזה בשם אושר וידעו - באמצעות חירותם, באמצעות תבונתם, באמצעות תרבותם - לשמר ולגלות אותו בכל רגע ורגע של חייהם המשותפים."
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה