הגרסונייר, שמשתדל לא לקלקל את שמחת החג המאוס הזה, מפנה את תשומת הלב לדבר הכי רחוק מפסח, יהודים ומכות מצרים ונזכר (שוב) במלך הקוליות, סטיב מקווין, שהשבוע היה חוגג את יום הולדתו ה-80, אם רק היה חי.
זה זמן רב שהגרסונייר רוצה לכתוב על נעלי הניטים של כריסטיאן לובוטאן מעצב הנעלים שכולם כל כך אוהבים לאהוב. אבל עד השהגרסונייר זז, מיסייה לובוטאן החליט לעלות על הבמה בעצמו ולפצוח בריקוד שיווקי. הריקוד די פשוט, הגרסונייר כבר למד את הצעדים, עכשיו רק חסרה הנעל עם הניטים והסוליה האדומה (סימן הזיהוי של לובוטואן). ואם אתם בעניין של מראה יותר אורבני - הגרסונייר ישמח להציע לכם את הסניקרז-ניטים של לובוטאן, רק מבקש: תנעלו בזהירות.
(בנימה אישית יותר ברשותכם, הגרסונייר בכלל היה מעדיף בריוש)
מה משותף לפומה, טילדה סווינטון, פרינגל אוף סקוטלנד, קייט מוס, ליווייס, אגנס דין קופצת מהחלון, אולימפיאדת החורף, סיגור רוס, אוליבייה זאהם, דאש סנואו ודאון טאון ניו יורק? כנראה שריאן מקינלי .
געטקס של מארק ג'ייקובס, צעיף של אנייה ב. (שגם מספקת לו את החליפות לכל הפתיחות, ראו תמונה למעלה)
מקינלי במגפי דיור הום (שקיבל מהדי סלימאן) וחולצהשל פטריק ארוול
ג'ינס של ליווייס, ג'קט של לי
לג'נטלמנים, כמו לכולם, היו גיבורי ילדות: חיילים, כבאים, שוטרים, בובות ובובים. והיו גם בוי ג'ורג', ג'ורג' מייקל, דאג וטוני, דייוויד בואי, מיקי ברקוביץ', סטיב אוסטין ועוד רבים אחרים, שהצליחו לכשף אותם בכל פעם מחדש. גיבורי הילדות האלה גילמו את שאיפותיהם הכמוסות והיו הנציגים הרשמיים של הפנטזיה שלהם ושגרירי חלומותיהם. תקופת הילדות שלהם הסתיימה מזמן, אבל הג'נטלמנים עדיין מוקסמים, כמו ילדים שמשתעשעים בגיבורי-על, מהכוח הגדול שיש ללבוש ומאפשרות הטרנספורמציה שמעניקה האופנה. הרי לה ולגיבורי-העל יש אותה תכונה בסיסית: היכולת להשתנות והאפשרות לגלם דמות אחרת. האופנה מאפשרת לג'נטלמן הזדמנויות רבות לעטות דמות חדשה, לתקן, להוסיף ולעצב את הגוף וזהותו. אם פעם הפריט הנחשק היה גלימתו המיתולוגית של סופרמן, בשנות השמונים היא התגלגלה ל"חליפות הכוח" המהודרות של ארמאני, שהתחלפו לאחרונה לז'קטים של קלווין קליין ולבדים העתידניים שמהם הם עשויים.
לפני שביים את סרטו "סינגל מן", עיצב טום פורד (גיבור אופנה מסוג אחר) את בגדי ג'יימס בונד החדשים. הוא מאס בחליפות הכבדות והרחבות של שנות שמונים והתשעים וחזר אל הסטייל של הבונדים הקלאסיים, צרי הגזרה, משנות השישים. בונד הוא בכלל גיבור-על, שלא מסתפק בחליפות איכותיות, אלא גם מצויד במכוניות כוח, גאדג'טים מתוחכמים ולייף סטייל מהודר, רק כדי לרוץ בסמטאות, לדלג בין הגגות, לחטוף ולהחטיף. לכן בונד הוא אולי הגיבור האולטימטיבי, שמסמן את הקשר ההדוק כל כך שבין גיבורים, לבוש וסגנון חיים.
עוד ברשימה אפשר למנות את הלוחמים הקלאסיים, את הגיבורים הצבאיים, לובשי הקמופלאז', שמעצבים יפניים אוהבים במיוחד, מהצלליות ההרואיות של יממוטו ועד ארנקי המנגה של ריי קוואקובו. ועוד לא התחלנו לדבר על הזמרים, אלילי הנוער, אלה שהיו נערצים לא רק בגלל המוזיקה שלהם, אלא גם בגלל הסטייל המשובח: אלביס פרסלי, דיוויד בואי, ברוס ספרינגסטין, מייקל ג'קסון, הביטלס וג'סטין טימברלייק. 
הרי גיבורים הם השראות אופנתיות כבר די הרבה זמן: ז'יבנשי וסנדלי הגלדיאטור (מקסימוס כאייקון אופנה קיצית), ראלף לורן - אולי גיבור האופנה הגדול ביותר שצמח באמריקה - וגיבורי המערב הפרוע הנצחיים שלו, הפיראטים בתצוגות של ג'ון גליאנו, תום בראון עם קולקציות גיבורי המדע הבדיוני שלו וריק אוונס וחבריו למסדר האפל, שהופכים כל דוגמן ענוג לגיבור גותי מימי הביניים.
אבל אי אפשר בעצם לדבר על גיבורי אופנה בלי להזכיר את הקייזר הקשיש, קארל לאגרפלד, גיבור אופנה נצחי בן 76. בשאנל אמנם מכחישים מדי יום וחצי שהוא מועמד לפרישה, אבל הג'נטלמנים נדהמים בכל פעם שהם חושבים על עולם האופנה בלי הגיבור המבריק, האקסצנטרי, אחרון מעצבי אופנת העילית המיתולוגית הדועכת. בשבוע האופנה האחרון בפריס, שניה לפני שהחלה התצוגה שלו, קיבל לאגרפלד שיחת טלפון מפתיעה מסרקוזי שהודיע לו כי יוענק לו אות ליגיון הכבוד הצרפתי. המועדון הסגור הזה כולל רק מעצב אופנה אחד, איב סן לורן, גיבור האלגנס, אבל הג'נטלמנים ממליצים להכניס גם את מרטין מרג'יאלה, הדני-דין של תעשיית האופנה, ואת מארק ג'ייקובס, האנטי-גיבור, שהתנהגותו הולמת את אוזניי הארנב שהוא חובש על ראשו.
אבל גם דמות הגיבור עברה מטאמורפוזה. הגיבורים החדשים נושאים עימם בגאון משקפי ראייה ונעלי עבודה, אפופי גיק-שיק. הם צנועים יותר, נחבאים אל הכלים ומלמדים אותנו כי הגיבור האמיתי הוא זה הקרוב אצל עצמו. אלבר אלבז, הדי סלימאן, טובי מקגווייר וכנופיות החנונים של ג'אד אפאטו הם הגיבורים החדשים, מהסוג שלא היה לג'נטלמנים בילדותם. 
כל ההרהור הזה עלה בגלל פרויקט גיבורים משובח, שצולם לאחרונה לגיליון האחרון של מגזין הגברים "וי-מן" על ידי הדי סלימאן, בשיתוף גיבור הסטייליסטים ניקולא פורמיצ'טי. הפרויקט מציג פרטי לבוש בסיסיים, פרשנות שלהם לדמות הגיבור וקורא: "לא חשוב אם אתם חולמים להיות גיבורי-על או אלילי רוק, תעבדו עם מה שיש לכם. כל מה שדרוש הוא קצת דמיון. האם לא זו מהות האופנה?". הג'נטלמנים, ברוח זו - ובלי להיכנס לפילוסופיות ניו-אייג'יות או תיאוריות פוסט-מודרניות - מבקשים לערער עוד קצת על מושג גיבור-העל הבלתי ישים. הגיבור הזה מרוחק מהם מדי, בעיקר כשהם עומדים מול המראה ומודדים חליפות. אז הם מבינים שהם מעדיפים, בין שלל האופציות שהאופנה מציעה להם, את האפשרות להיות הגיבורים של עצמם. כי איזהו גיבור? הלובש את חליפתו. 
ון נוטן, שנולד באנטוורפן בבית אפוף בדים ומכונות תפירה (לאביו היתה חנות בגדי גברים וסבו היה חייט), הציג את הקולקציה הראשונה שלו בלונדון במרץ 1986, כשהוא תפרן בן 28. זו הייתה קולקציית גברים שנקראה Sailing, והפריטים, כפי שנדע להכיר יותר מאוחר ביצירתו, נוצרו משימוש מעניין בסוגי בדים שונים (פשוטים וזולים יחסית להיום) כמו כותנה, פשתן וצמר קל.
במונולוג מספר ון נוטן על ההתרגשות העצומה לקראת הנסיעה ללונדון עם עוד חמשת החברים מהאקדמיה לאופנה, נסיעה ששינתה כמובן את פני עולם האופנה. הם קראו לעצמם "השישייה מאנטוורפן", הוא כותב, כי חשבו ששמם הבלגי, שובר הלסתות, קשה מדי לביטוי. ומי היה מאמין שהיום כל ינוקא אופנה יודע (או אמור לדעת) איך מבטאים דמולמייסטר, ואן ביירנדונק, ודירק ביקמברגס. וככה נראתה הקולקציה הראשונה:
רשומות
כל התגובות
